חלק 2

הבא בתור בסולם הפחד הוא הכלב הנוהם. נהמה היא מעט חששנית יותר מרטינה, אולם סיכון ההתקפה עדיין גדול.
הנוהם אולי מתגונן יותר, אך נותרת בו רמה גבוהה של תוקפנות, העלולה להתפרץ בהתקפה מלאה בכל רגע.
כאשר המאזן נוטה ומתרחק מעט מהתקפה טהורה, ויד הפחד היא על העליונה, מתחילות הנהמות להתחלף לסירוגין בנביחות.
הנהמה הנמוכה "מתרחבת" לפתע לנביחה רמה.
התבנית חוזרת על עצמה: נהמה-נביחה, נהמה-נביחה.
מה שכלב כזה אומר: הוא "הייתי רוצה לתקוף אותך (נהמה), אך אני חושב שאזעיק תגבורות (נביחה)".
אם מרכיב הפחד מתחרק ומתחיל לשלרט בתוקפנות, מרכיב הנהמה בהפגנה נעלם ורק הנביחה נותרת, בקול רם וברצף חוזר.
הנביחות יכולות להימשך זמן רב להכעיס, עד שהגורם הזר המעורר אותן נעלם, או ש"הלהקה" האנושית מגיעה כדי לבדוק מה מתרחש.