זה לא כ"כ נדיר שבתוך להקת כלבים/זאבים יש מדי פעם קרבות.
לרוב קרבות אלו נגמרים בהכנעה של אחד מחברי הלהקה וזה קורה ללא פציעות חמורות (במקרים חריגים כן יש פציעות קשות ואפילו במוות).
ככל שיש הבדל פיזי גדול יותר בין שני הצדדים שרבים, כך התוצאות יכולות להיות קטלניות יותר מן הסתם.
ישנם גזעים שבמידה ויכנסו לקרב כזה או אחר הם לא יוותרו וילחמו עד אשר הכלב השני יחדל לנשום וגזעים אחרים אשר יגיעו להכנעה ושם הם יעצרו.
זכרים נוטים לריב יותר מנקבות וזכרים דומיננטיים אף יותר.
כלבים שלא פורקים אנרגיה בכלל, או לא פורקים מספיק, בהחלט יגדילו את הסיכויים להיכנס לקטטה.
וכמובן שכלבים ללא מנהיג יכפילו גם כן את הסיכויים לתקוף כלב אחר.
מדי חודש אני נאלץ לטפל בעשרות מכרים שבהם הכלב הופך לתוקפני כלפי כלבים, אנשים, או בע"ח אחרים.
אני באופן אישי מגדל שני זכרים לא מסורסים, בוגרים, מגזעים חזקים וקשוחים מאוד וזה קורה ללא ריבים או ניסיונות לריב, להפך, הם אוהבים מאוד זה את זה ואף מגנים אחד על השני.
לאחר שקראתם את הנאמר לעיל, אתם וודאי יכולים להסיק שיש לי לא מעט ניסיון בנושא ואני יודע כיצד לפתור את הבעיות הללו.
למה אני מספר לכם את כל זה?
לפני שבועיים פנתה אלי בחורה ממש נחמדה וסימפטית והזמינה אותי לשיעור אילוף אצלה בבית יחד עם שלושת הכלבים שלה – לא אציין את שם הגזע אבל הם מגזע חזק מאוד שדורש המון אחריות מצד הבעלים.
כשהגעתי וראיתי את הלהקה הבנתי מיד מה צריך לעשות כדי למנוע קרבות בינהם.
חשוב לציין כי אחד הכלבים נימצא כרגע אצלה באומנה והוא מעט מאוד זמן בבית ולפני כמה חודשים הוציאו אותו מכפר שבו הוא חי חיי הישרדות.
לאחר השיעור הראשון, הסברתי מה צריך לעשות בבירור כידי למנוע קרבות.
בשיעור השני הופתעתי לגלות כי ראשי העמותה שאליה שייך אחד הכלבים כופה על הבעלים להשתמש בשיטת אילוף בשם "אילוף ללא כפייה".
אני לא הולך להיכנס לעומק ולהסביר לכם למה זה לא יעבוד בפועל, אבל אני רק רוצה לספר לכם שבגלל ראשי אותה העמותה הכלבים רבו בינהם ריב קשוח במיוחד וכתוצאה מכך הבעלים נפצע קשה והכלב חזר לעמותה במקום לחיות בבית אוהב – כל זאת בגלל שאסרו על הבעלים לדבוק בדרכי!
יש דרך להגיע ליעדים מסוים וכדי למנוע מכלבים לריב בינהם צריך לשים גבולות ברורים שהכלב לעולם לא ירצה לחצות אותם.
על זה חז"ל אמרו כבר ממזמן:
חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ – שׂוֹנֵא בְּנוֹ
