התמונה שלפניכם צולמה בטיבט, אתם בטח מזהים את המסטיף הטיבטי שיושב ליד הנווד הטיבטי בהרי ההימלאיה.

המסטיף הטיבטי הוא גזע עתיק מאוד אשר מגיע אלינו מהרי טיבט.
ממצאים גנטים מוכיחים את עמידותו של הגזע ומעידים על כך שהוא היה קיים מלפני 5,000 שנים.
הטיבטי פותח לשני טיפוסים עיקריים:
Do-Khyi – טיפוס זה חי בכפרים, או שנדד עם הנוודים ותפקידו היה כשומר ומגן על הצאן ושאר חיות המשק מפני טורפים.
Tsang-khyi – הוא הטיפוס הגדול והמוכר יותר, הוא משמש כשומר ראש ובן לוויה של הנזירים הבודהיסטים הטיבטים – כמעט ובלתי אפשרי להשיג כלב מקוי הדם השמורים של הנזירים הטיבטים.

מעט מאוד ידוע על הגזע הטיבטי הנל מלפני שנת 1800.
בשנת 1800 קפטן סמואל טרנר ( היה קצין בריטי בחברת הודו המזרחית, אך התפרסם בעקבות נסיעתו לטיבט ) ציין בספר הזכרונות שלו את " הכלבים הענקיים" אשר ראה בביקורו הראשון בטיבט, אך מעבר לכך הוא לא נתן עליהם פירוט נרחב.

בשנת 1847, הכלב הראשון מטיבט יובא לאנגליה וניתן למלכה ויקטוריה במתנה מהנרי הרדינג' ( סגנו של מלך הודו.( בשנת 1873, מועדון הגזע האנגליה הוקם ומסטיף הטיבטי ניכנס באופן רשמי לספרי הרבעה כמסטיף הטיבטי.
בשינת 1874, הנסיך מוויילס, שמאוחר יותר הפך למלך אדוארד שביעי, ייבא עוד שני מסטיפים טיבטים לאנגליה והם הוצגו בשנת 1875 בארמון אלכסנדרה.
המסטיף הטיבטי המשיך להיות מיובא מדי פעם לאנגליה ואירופה בכלל.
מלחמת העולם השנייה שמה קץ לרבייה עד שנת 1976 שמגדלים אנגליים החלו לייבא כלבים מחדש.

כיום ניתן להשיג את הגזע בלא מעט מקומות בעולם, אך את קווי הדם המסורתיים של נזירי טיבט כמעט ולא ניתן למצוא באף מקום.