השימוש בניחוחות הגוף –

חוש הריח הוא החוש הדומיננטי ביותר בגופו של הכלב, הוא אחראי על 60% ממחו! (בעוד שחוש הראייה רק 20%).
כלבים, בדומה לבני האדם, הם בעלי חיים טריטוריאלים אשר מסמנים את גבולותיהם ע"י ריח ולא כמונו, בני האדם, אשר מסמנים בגבולות ברורים יותר (עבורנו) כגון גדרות, קירות וכדומה.

הריח אותו משאיר הכלב על עצם מסויים בדמות עץ, סלע וכו' הוא בעצם כרטיס הביקור של אותו הכלב, בריח השתן יש מידע רב אודות הכלב, למשל כמו המין של אותו הכלב, גילו, מצבו הבריאותי, מצבו הנפשי הנתון לרגע הסימון, מה הוא אכל לאחרונה ומתי נערכה פעילותו המינית האחרונה שלו.

כלבים מייצרים חומר כימי הנקרא פירומון, הוא מצוי ברוק, בשתן, בצואה, בבלוטות שונות על הגוף ובהפרשותיהם של בלוטות המין.
כלבים מעבירים את מסרם ע"י ערבוב של אותו פירומון עם ההפרשות שגופם מפיק על מנת להפיץ את המידע שלהם.

כלבים נעזרים בכל פיסת ריח קטנה ביותר כדי לדלות מידע מהסובב אותם.
ריחרוח שעוות האוזניים אצל נקבת כלבים, יכול בהחלט לספק לזכר רכיבים אשר מרמזים על מצב פוריותה של הנקבה.