השבוע ראיתי ברחבי הרשת תחרות שנועדה להכתיר את "הכלב המכוער ביותר".
בתמונה הראשית כיכב לו גזע המסטינו נפוליטנו.
תחרות זו גרמה לי לרצות וללמד אתכם משהו חדש שקשור לעולם כלבי העבודה –
זה נכון שעל טעם ועל ריח אין מה להתווכח, אבל בעולם כלבי העבודה, איפה שמבחן התוצאה מדבר, צמד הניגודים "יפה" או "מכוער" מגיעים לידי ביטוי בצורה מעט שונה.
הגדרה גסה לכלבי עבודה, היא – כלבים שנועדו להצדיק את קיומם.
לא רק הבעלים חפץ בכך, אלא שגם הכלב עצמו נחוש בדעתו לבצע את משימותיו וכשזה לא מתאפשר לו, בעיות ההתנהגות מגיעות במהירות, אך זהו כבר נושא אחר לגמרי.
בעבר, לכל גזע כלבים היה יעוד משלו, חלק למטרות ציד, אחרים לשמירה, היו כאלה להדברת מזיקים וחלק אף למטרות שעשוע בלבד ועוד.
אך המכנה המשותף הוא שכל גזע ללא יוצא מן הכלל, טופח ע"י המגדלים השונים לצורך אותה עבודה המיועדת לגזע.
הטיפוח כלל השבחה של נתונים חיצוניים, כמו אורך הגוף, גובה, מסה, זיוותים, אורך וצבע פרווה, גודל האיברים ועוד…
וכמובן גם טיפוח האופי והיצרים השונים, למשל בגזע הפיטבול דאגו להכחיד את הנטייה לתקוף אנשים, בעוד בגזע הפילה ברזילרו רק עודדו את זה.
כפי שציינתי לעיל, לכל גזע יש את המאפיינים החיצוניים אשר מתאימים לו.
כשאני נשאל: "האם הכלב הזה יפה בעינך?"
אני בוחן אותו ומשווה אותו למקור, לצורה הראשונית שנבררה ע"י המגדלים והוסכמה כפרקטית ביותר לביצוע אותה משימה שנועדה לאותו הגזע.
לסיכום – כלב "יפה" הוא כלב שבנוי בצורה מושלמת לעבודתו.
כלב "מכוער" הוא כלב שצורתו החיצונית היא אנטיתזה ליעודו המקורי.
בתמונה שלפניכם אתם יכולים לראות את המסטינו נפוליטנו המקורי והיפה (שמאל) ואת המסטינו המודרני….
