הקאנה קורסו הוא ממוצא איטלקי, הוא ללא ספק אחד המולוסרים היותר קדמנים אשר נמצאים איתנו כיום.
יש האומרים שהוא הצאצא הישיר של כלב המלחמה של הרומאים – Canis Pugnax ( גזע אשר נכחד )

זהו כלב בגודל בינוני גדול, בעל מבנה שרירי ואלגנטי, חלק גופו הקידמי מפותח יותר, עורו עבה במיוחד, מבנה ראשו עמוק ורחב, והוא אתלטי מאוד יחסית לשאר כלבי המסטיף האחרים.

גובה : זכר 64 – 68 ס"מ. נקבה 60 – 64 ס"מ
משקל: זכר 45 – 56 ק"ג. נקבה 40 – 45 ק"ג

צבעים: מנומר, שחור, בז', אפור וחום כהה או שילוב שלהם.

ההתפתחות הגופנית של הגזע היא ארוכה מאוד, זכר יכול לגדול עד לגיל 3 עד 3 וחצי שנים.
את רוב המסה הכלב יקבל עד לגיל שנה פחות או יותר.

גזע איטלקי זה הוא מאוד נאמן, שקט ורגוע בתוך הבית, אך פעיל ומלא חיים מחוץ לו, אינטליגנטי מאוד וקל לאילוף ביחס לשאר המסטיפים.
בדרך כלל לא בררן בנוגע למזונות.
נהדר עם ילדי המשפחה ומקשיב רק לבעלים אחד.
כלבי הקאנה קורסו בעלי אופי יציב מאוד וזה תורם רבות לאיכויות של הכלב בתחום השמירה וההגנה.
קאנה קורסו לא צריך להיות פחדן, ביישן או אגרסיבי, אך זהו גזע שבבסיס אופיו מסתייג מזרים.

אחת הטעויות הנפוצות ביותר בגידול הגזע, היא ללא כל צל שספק מחסור בחשיפה.
קאנה קורסו דורש חשיפה נכונה לעולם מגיל צעיר, במיוחד עד לגיל 4 חודשים.
אי עמידה בדרישות אלה והחזקה של הגור עד גיל מאוחר בבית ( בדרך כלל עד גיל 3 וחצי חודשים ) תגרום לכלב להיות פחדן מאוד, או לעיתים גם אגרסיבי, מהפחד כמובן.

אופיו של הקאנה קורסו ממשיך להתפתח עד לגיל 3 וחצי 4 שנים, מה שיכול להיות מאוד מבלבל – אתם רואים כלב בגיל שנה וחצי במשקל של 50 ק"ג + אבל באופיו הוא כמו גור קטן.

הם אוהבים להשתמש במסת גופם השרירי בעת משחק עם כלבים אחרים, לכן רצוי לחפש להם חברים נכונים לשעת המשחק, אחרת הפעילות תיהיה חד צדדית.
אין להם נטייה לברוח מהבית ותמיד הם רוצים להיות קרובים לבעליהם (מה שיכל לגרום הרבה פעמים לחרדות נטישה).
במידת הצורך גזע הקנא הופך להיות מגונן מאוד כלפי הבעלים, בית ורכוש.

באופן כללי, הם אטומים כמעט לכאב, בעלי כלבים רבים לעתים קרובות מאוכזבים לגלות כי גדרות החשמל שבבעלותם לא מנעות מכלבם לצאת מהתחום המגודר !
בניגוד להמון דעות, לא מומלץ לקשור קאנה קורסו בחצר, או לבודד אותו מן המשפחה, אם אתם לא מעונינים בכלב שירבוץ לידכם רוב היום, זהו לא הגזע המומלץ עבורכם.

כלבים מגזע זה יכולים לנחור בקול חזק כאשר הם ישנים, הם גם מזילים ריר לאחר אכילה, שתיה, פעילות גופנית ובשעת פחד, כמות הריר אצל זכרים גבוהה בהרבה מאשר אצל נקבות.

הקאנה קורסו הם כלבים שדורשים בעלים מנוסים, אסרטיבים ובעלי סמכות גבוהה.
ללא בעלים דומיננטי, כלב מגזע זה יכול להשטלת על בית שלם, מה גם שלהמון כלבים יש נטייה לנסות את הבעלים כל הזמן ולראות עד כמה הם רציניים בדבריהם.
הם יכולים להיות אגרסיבים כלפי זרים וכלבים אחרים.
רצוי לחבור לכלב מגיל הגרות ולבנות כללים והיררכיה נכונים.

חובה להרגיל גורים וצעירים מתבגרים להשאר לבד בבית, גזע זה יכול לפתח בקלות חרדת נטישה כמוזכר בתחילת הכתבה.

הקאנה דורש פעילות גופנית יום יומית, באופן עקבי ומבוקר.
אני לא ממליץ להריץ או להקפיץ גורים עד לגיל שנה.
מומלץ להפעיל את הגזע בעיקר על ידי הליכות.
יש להקפיד על מתן פעילות גופנית בטרם אתם מאכילים את הקאנה שלכם, פעילות גופנית על בטן מלאה יכולה לגרום להם להיפוך קיבה.
אני ממליץ לא להפעיל את הכלב לפחות ארבע שעות לאחר ארוחה של מזון מסחרי וכשעתיים לאחר ארוחה של מזון טבעי.

גזע הקאנה קורסו הוא לרוב גזע בריא מאוד, אך בכל זאת יש שני בעיות רפואיות שעלולות להתעורר במוקדם או במאוחר.
הבעיה הראשונה נקראת היפ דספלזיה של מפרקי הירך – ניתן להמנע על ידי בדיקה מוקדמת של הורי הגור בטרם מזווגים בינהם ושמירה על אורך חיים נכון של הכלב, על ידי מתן פעילות גופנית באופן מבוקר לעיל ושמירה על דיאטה נכונה, שכן כלב שמן עלול לסבול יותר מבעיות שכאלה ואף בעיות נוספות.
הבעיה השניה היא עיני דובדבן, במקרה כזה ניתן לטפל נקודתית אצל וטרינר מוסמך.

מקורו של הקאנה קורסו הוא באימפריה הרומית.
זה אולי לא אותו הכלב אשר שירת תחת הצבא הרומאי בימי הביניים (Canis Pugnax), אך הוא ללא ספק הכי קרוב אליו ע"פ ממצאים גנטים.

בעבר הרומאים חילקו את גזע ה – Canis Pugnax לשלושה חלקים:

• כלבים אשר רצו אחר חיות בר והאטו את קצבם – הם היו האתלטים יותר, קטנים, מהירים וזריזים משני הטיפוסים המקבילים.

• כלבים אשר הכניעו את את בעל החיים לאחר שהראשונים בודדו אותו, או עצרו אותו, הם היו גדולים ואיטיים יותר, אך בעלי ראש גדול ולסת חזקה.

• כלבים אשר שמרו על החוות ולאחר מכן גם נלחמו בצבא הרומאי, הם היו מאוד גדולים, בעלי ראש ענק, מסופר שהם הגיעו למשקל של 140 ק"ג ואף יותר – אלה הם אותם כלבים אשר הופיעו באמפיתיאתרון ונלחמו בגלאדיטורים, אריות ובעלי חיים אחרים.

בהמשך הדרך, הלוחמים הרומאים אשר שהו בבריטניה, גילו את חוסר הפחד בעת הקרב של כלבי בריטים רבים ( לא מצויין באף מקום את שם הגזעים, אך אני מניח שמדובר בגזעי הטריירים למיניהם ).
לאחר מכן זיווגו בין אותם כלבים בריטים לבין ה – Canis Pugnax ויצרו גזע חדש העונה לשם – Pugnax Britanniae.

ככל הנראה, הקאנה קורסו של ימינו וגם בן דודו, המסטינו נפוליטנו, הם תוצרים נלווים של גזע ה – Pugnax Britanniae, אין לכך הוכחה מובהקת.

לאחר הנפילה של האימפריה הרומאית, הקאנה קורסו של אז, לא נשאר מובטל, מהר מאוד הוא הפך מגזע מלחמה לגזע שמתאים לחיים הביתיים, הוא שמר על חוות ושטחים חקלאים באיטליה ואף היה צייד מיומן של חיות גדולות כגון חזירי בר, דובים, זאבים וכדומה.
הוא אפילו שימש כרועה בקר והיה מלווה שוורים זועמים אל השחיטה.

ירידתו של גזע הקאנה קורסו החלה עם המהפכה התעשיתית בראשית המאה ה-18.
המכונות המודרניות החליפו את תפקידו של גזע זה וכך צנח הביקוש לכלבים עובדים אלו.
גם מלחמת העולם הראשונה לא הטיבה עם הכלבים הללו ולאחר מלחמת העולם השניה, הייתה תקופה קצרה של עליה בקרב תדמיתו של האיטלקי ונראה היה שהגזע עמד להשתקם, אך זה היה לזמן קצר מאוד.
לאחר מכן, פקדו את דרום איטליה, מקום המצאם של רוב כלבי הקאנה קורסו, אסונות טבע רבים, העוני הגובר והמצוקה בקרב האוכלוסיה גרמה לגזע כמעט ולהעלם.

בשנת 1970, נמצאו שרידים בודדים של כלבי הקאנה קורסו, בחוות נידחות בדרום איטליה ומאז הגזע נכנס לתוכניות שיקום, עד לשנת 1996, שנה שבה הגזע הוכר על ידי האיגוד האירופאי FCI.

כיום הגזע תופס תאוצה בארץ ובעולם, אך אופיו הולך ומשתנה והופך להיות מתון ורגוע יותר מבעבר, לכן, רוב הכלבים אינם מתאימים לסוגי העבודות הנזכרות בכתבה, הם אינם שומרים, מגנים או תוקפים כמו שבעבר, הם כן חברים אוהבים וידידותיים, אך תמיד יש יוצא מן הכלל.