הכנעני הוא גזע כלבים עתיק מאוד שמגיע כפי שרומז שמו מחבל ארץ כנען, שזה בעצם ישראל של היום.

גזע כלבים זה הוא בעל אופי פרימיטיבי, אפשר לומר עליו שהוא חצי פראי (אם לא יותר מחצי!).
כשאני מדבר על הכנעני האמיתי, אני לא מדבר על קווי הדם שמוצגים בתערוכות הכלבים השונות.
כוונתי היא לכלבים שמשוטטים ברחבי הנגב ומשמשים את הבדואים בשמירה על עדרים ורכוש.
כלבים אלה מתרבים בכוחות עצמם, לאחר מספר קרבות וטקסי חיזור שמאפיינים את כלבי הבר.
הם גם לעיתים צדים לבד ולא דורשים את מזונם אך ורק מהנווד הבדואי.

מי שמגדל כנעני אמיתי, יודע שזהו לא הכלב האולטימטיבי לגידול בסביבה עירונית.
ללא חשיפה נרחבת, מדוקדקת ונכונה, הכנעני יהפוך לחשדן ככלב בר וכתוצאה מכך הוא יגיב באגרסיביות לכל מי שינסה לפלוש לטריטוריה שלו (כלל הבית שלכם).

גם כלפי בני הבית הפחות אסרטיביים הדבר יגיע לידי ביטוי.
אדם שיתפס ע"י הכלב ככנוע, ירגיש זאת מיד.
הכנעני לא יאפשר לו להתקרב למזון ולעיתים גם למים, מקום המרבץ שלו יהפוך למבצר ובקיצור, הוא יעשה ככל העולה על רוחו.
מחוץ לבית הנטייה לאגרסיביות תתמקד בעיקר כלפי כלבים אחרים, אך היא יכולה לבוא לידי ביטוי גם כלפי בני אדם.
חתולים ובעל חיים אחרים יראו בעיניו כיצד.

אנשים רבים אוספים לעיתים קרובות מדי, גורי כנעני מרחבי הנגב, לעיתים עם האם ולעיתים רק את הגורים.
הגורים שמגיעים לאומנות ולמקלטי הכלבים ברחבי הארץ נמסרים בסופו של דבר לבתים של אוהבי כלבים שרצו להציל כלב ממוות…
אך בערך לקראת גיל ההתבגרות של הכלב הם מגלים שלא מדובר בכל כ"כ פשוט לגידול.
חלקם מתייאשים ומחזירים את הכלב לכלבייה ואחרים פונים למאלף כלבים.

עקב מקרים כאלה ואחרים, אני תמיד ממליץ לחקור ולבדוק על הגזע (לעיתים הכלב מעורב, אז כמה גזעים ) בטרם מאמצים את הכלב, כי לנטוש את הכלב באחת הכלבייות זהו סוג של גזר דין מוות עבורו.