הכלב שבתמונה הוא מגזע מודהול האונד, או בשמו השני קאראוואן הודי.
שימו לב למבנה הגוף האתלטי והמאורך של הכלב.
רגליו ארוכות ורחוקות מהקרקע הלוהטת, בו זמנית הן מאפשרות לכלב לצעוד בצעדי ענק.
האגן הרחב הוא זה שבעצם דוחף את הכלב לפנים, לכן חשוב שהרגליים האחורית יהיו מזוותות, גמישות וחזקות, זאת כדי ליעל את יכולת הדחיפה לפנים.
הבטן השרירית שדבוקה לגב, מאפשרת לרגליים האחוריות לנוע בחופשיות לפנים ולייצר תנועה רחבה יותר.
החזה עמוק מעיד על ראות שפועלות כמו משאבות ולא כמו בלוני גז.
הרגליים הקדמיות קלילות, ארוכות וגמישות, הן מאפשרות לכלב להימתך יותר לפנים ולהגדיל את תנועתו.
הראש המחודד מזכיר ראש של חץ/טיל והוא לא גדול כדי לא להכביד על הכלב בזמן הריצה.

הקראוואן פותח במדינה קרנאטקה שבדרום מערב הודו והוא גם נפוץ שם יותר בהשוואה למקומות אחרים בעולם.
הגזע מוכר ע"י מועדונים הודים מקומיים.

כמו כל כלבי הרוח, גם הקראוואן פותח לצורך צייד ע"י מרדף.
ובדומה לכלבי רוח אחרים, גם הוא מאתר את הקורבן ע"י חוש הראייה, להבדיל מרוב הכלבים אשר משתמשים בחוש הריח כחוש הדומיננטי.
הצבא ההודי ניצל זאת בגבולותיו, ע"י הצבת כלבי קראוואן אשר מתצפתים ומגלים חשדנות כלפי כל תנועה חדשה וחשודה.
הם נהגו לעבוד בזוגות, כדי שנקודת ההצלבה של המבטים של שני הכלבים יסמנו את מיקום הפולש.

כאמור עבודתו הרשמית של הגזע היא צייד, הקראוואן צריך להתמודד מול ארנבים זריזים ומול האנטילופה ההודית (Antilope cervicapra) שהם בעיקר המטרות שהוא צד.
בדומה לכלבי רוח אחרים בעלי אופי פרימיטיבי והישרדותי, גם הוא לא סימפטי במיוחד כלפי זרים והוא יכול לשמש ככלב שמירה לא רע.