הזאבים האפורים של ילווסטון (כתבה מעניינת ??)

הפארק הלאומי ילווסטון, הוא שמורת טבע הממוקמת בצפון ארצות הברית, בין המדינות ויומינג, מונטנה ואיידהו, זהו הפארק הלאומי הראשון בעולם והוא הוקם ב – 1.3.1872.

בעשורים הראשונים לקיומה של שמורת ילווסטון, אוכלוסיית הזאבים האפורים הייתה קיימת, אך מספרה הלך ופחת.
הזאב האחרון שדרך על אדמת ילווסטון באותה תקופה עשה זאת בשנת 1926 ומאז נעלמו עקבותיהם של הזאבים האפורים של ילווסטון, בעיקר עקב חיסול ממוקד של בני האדם, כפי שניתן לראות בתמונה בשחור לבן.
מאותה השנה, עד לשנת 1995, לא היו זאבים אפורים בשמורת הטבע של ילווסטון והדבר השפיע רבות על המאזן האקולוגי בשמורה.
ומשנה זו (95), כאשר החזירו את הזאבים לשטח הפארק, קרו מספר דברים מאוד מעניינים שהשפיעו רבות על אקולוגית הפארק.

מדענים אשר חקרו את השינויים המופלאים שחלו בשמורה עקב כניסתם של הזאבים, מציגים נתונים מדהימים:

זאב אוכל בממוצע כ-22 איילים בשנה, כך שאוכלוסיית האיילים הצטמצמה משמעותית, הדבר גרם לצמיחה מרובה יותר של עשבים ופרחי בר וכך הייתה עלייה באוכלוסייה של החרקים.
דבורים יצרו יותר דבש, הדבר גרם לדובי הגריזלי לאכול יותר חלות דבש.
האיילים שמספרם קטן, החלו לשנות את מסלולם, הם נטו יותר לפתח סטרס והילודה שלהם אף היא נפגעה מעט.

הזאבים הפכו לטורפים המשמעותיים ביותר בילווסטון, הם תפסו את מקומם של זאבי הערבות (קיוטי).
משנת 95, מספר הקיוטים קטן בכ-50%!
כתוצאה מכך אוכלוסיית השועלים דווקא עלתה, כיוון שהקיוטי הוא אחד מאויביו העיקריים של השועל הצפון האמריקני.
זה עוד לא הכל!
כתוצאה משינוי המסלולם של האיילים וצמיחתם המחודשת והמוגברת של הצימחיה השונה כמתואר לעיל, אוכלוסיית הבונים בפארק עלתה, הדבר גרם לשינוי בזרימה של הנהרות ונחלים ואף שינוי מסלולם!
בנוסף, הדבר גרם עליה בבתי גידול של לוטרות, חורפנים, חסידות, דגים ודו חיים אחרים.
בחזרה לדובי הגריזלי, הם נהנו מכמות דובדבנים ותותי יער מוגברת, כתוצאה מכניסת הזאבים והשינוי האקולוגי.

אין ספק שהחזרתם של הזאבים לשטח הפארק רק עשתה טוב למאזן האקולוגי של שמורת הטבע.
התערבות האדם, בכך שחיסלה את קיומם של הזאבים עשת נזק רב.