הגודל לא קובע!

ברחבי העולם ובמיוחד בארץ ישראל וארה"ב, ישנה נטייה גבוהה מאוד לאנשים להימשך לכלבים גדולים.
אני לא מדבר על גזעים גדולים, אלא על כלבים גדולים ספציפיים בתוך גזע מסוים.
נכון, אני באופן אישי מאוד אוהב גזעים גדולים, אבל אני לא אבחר לעצמי או לאדם אחר גור ע"ס גודל.

הנטייה של הציבור היא לחשוב שככל שהפרט גדול יותר, כך הוא יהיה טוב יותר וזה ממש לא כך.
לכל גזע יש את היעוד שלו, אם זה שמירה, הגנה, ציד, קרבות, נחייה, הדברה, גישוש או כל דבר אחר.
לכל עבודה, התאימו במיוחד את האופי והמבנה הפיזי של הגזע כאשר אפשר לומר שהאופי (יצרים, טמפרמנט) מהווה משקל של 70-80 אחוז מיעילותו של הגזע בשטח.

לצוך הדוגמא, חישבו על כלב ציד, כמו דוגו ארגנטינו למשל, הוא פותח לצוד חיות גדולות.
נניח ויש לנו כלב שיצא מפרופורציה והוא הגיע ל90 ס"מ בכתף ומשקל של 80 ק"ג (אין סיכוי בחיים, אבל תזרמו) ומבחינת טמפרמנט ויצרים הוא כבוי מאוד, מה הוא שווה לציד? מה הוא יעשה בזמן הציד? בע"ח הניצודים לא יקריבו את עצמם בגלל שניצב מולם דוגו ענקי.
עוד דוגמא, קחו בורדר קולי שתפקידו זה לרעות כבשים, נניח ויש לנו בורדר קולי ענק, בגודל של קאנה קורסו, אבל עם טמפרמנט כבוי, מה זה תורם לנו בזמן רעיית הצאן? הכלב לא יתפקד…

יבואו חכמים ויגידו, אפשר לשלב, גם גודל וגם טמפרמנט חריף ויצרי.
כן ולא.
כל גזע כפי שהסברתי, נוצר למטרה מסוימת, לפעמים עצם הגודל הקיצוני של הכלב הספציפי, יפגע ביכולותיו.
לדוגמא, חישבו על ג'ק ראסל טרייר, שצריך להיכנס למחילה מתחת לאדמה… אם הכלב יהיה יצרי מאוד ונחוש, אבל מימדיו הגדולים לא יאפשרו לו להיכנס למחילה, הוא לא שווה כלום בשטח…

לסיכום, ישנו פתגם עתיק בפרקי אבות שאומר: "אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו"
לעולם אין לשפוט כלב ע"ס מראה חיצוני בלבד!
זו טעות נפוצה מאוד בעולם הכלבים שהמון אנשים עושים בעיקר לא במודע ולכן כתבתי את המאמר הנ"ל.

בתמונה, אמריקן בולי, הוא לדעתי אחד הסמלים הבולטים לכך שגודל הכלב לא קובע בזמן העבודה.