האם לכלבים יש חוש שישי? או אולי כוחות על טבעיים?

בגדול כן, אך לא בצורה שנהוג לחשוב עליה.
אין שום דבר על-טבעי ברגישויות של הכלב.
את כולן ניתן להסביר כמנגנונים ביולוגיים, אם כי נכון שכמה מהן החלו להתבהר רק בשנים האחרונות.
למשל, כלבים יכולים למצוא את דרכם הביתה ממרחקים גדולים מאוד ובשטח שאינו מוכר להם.
זוהי תכונה משותפת להם לחתולים ולמיני בע"ח רבים אחרים.
נראה שתכונה זו מבוססת על גילוי שינויים דקים בשדה המגנטי של כדור הארץ. בניסויים הוכח שנוכחות מגנטים חזקים משבשת יכולת זו, כך שידוע שאין זו תופעה בדיונית.
אך אנו עדיין לומדים כיצד גופו של הכלב מבצע מעשי ניווט מרשימים שכאלה.

בנוסף, כלבים יכולים גם לצפות רעידות אדמה וסופות רעמים.
כשסופת רעמים מתקרבת עשויים הכלבים להיבהל מאוד, הם עלולים להתחיל להיתנשם בכבדות ולהתרוצץ בבית.
ייתכן וכלבים מסויימים אפילו יתחילו ליילל ולרעוד, כאילו הם סובלים מכאב.
מצוקתם גוברת כשהרעמים מתחילים להישמע, אבל אפשר להבחין בה לפני הגעתם של הרעמים.
רגישות זו היא תגובה לשינויים בלחץ הברומטרי ואולי גם לשינויים ברמת החשמל הסטטיסטיקות שבאויר.
כיום נראית התנהגות זו אולי כחסרת טעם, אך עבור אבותיו הפראיים של כלב הבית סימנים אלה היו מבשרים על כך שיש סיבה לדאגה.
זאבים וכלבי בר דואגים לחשוב טוב טוב אין הם ממקמים את המאורות שלהם, הם בונים אותן על מדרונות המוגנים עד כמה שאפשר מפני שטפונות, אך אפילו גשם יכול להיות קטלני עבור גורים צעירים. ייתכן כי כלבי הבית אשר נכנסים להיסטריה כשמתקרבת סופת רעמים, מחקים את התנהגות גורי הזאבים, המגיבים על סכנת המתקרבת.

ישנם בעלי כלבים אשר סבורים כי כלבהם "ראו רוחות רפאים".
הם מתארים זאת באופן דומה, כאשר כלבהם מתהלך לו בקור רוח, עד שלפתע קופא על מקומו, פרוותו סומרת והוא בוהה בחלל ריק, הוא מתחיל לנהום ולעיתים אף ליילל, אך הוא מסרב לזוז, אפילו לא צעד אחד כשבעליו מנסה להוליך אותו.
לאחר מכן, באותה הפתאומיות שהחלה התנהגות זו, היא נעלמת.
אנשים שחוו מקרים כאלה ומקרים דומים אחרים מתעקשים על כך שכלבהם הבחין ברוח רפאים…
האמת היא שככל הנראה הכלב גילה מקור ריח חזק במיוחד – סביר להניח שמקור הריח שייך לבע"ח אחר ולא לכלב או אדם.

אחת הטענות המדהימות ביותר לגבי "החוש השישי" של הכלב הושמעה לאחרונה מפי עובדי מחקר, שדיווחו כי מצאו גלאי אור אינפרא-אדום באפו של הכלב תגלית זו יכולה להסביר את כישוריהם של גזעים מסוימים, שנחשבו עד כה ל"על-טבעיים". למשל, אומרים שכלבים מגזע הסן ברנרד יכולים לדעת אם מטפס הרים הקבור תחת מפולת שלגים עדיין חי או לא, פשוט על-ידי רחרוח השלג.
אם אכן יש גלאי חום רגישים באף הכלב, אין תיאוריה זו כה קלושה.
יתר על כך, ידוע זה זמן רב שגלאי חום כאלה קיימים במינים מסוימים של נחשים, המשמשים לגילוי טרף קטן בעל דם חם.
העובדה שגלאים כאלה קיימים בכלל בממלכת החי מחזקת את הטענה לגבי הימצאותם אצל בע"ח ממשפחת הכלביים.