האם חקיקה מבוססת-גזע מגנה על הציבור?-לקח מפוקח מאנגליה.
המחוקק הישראלי חוקק תקנות סטטוריות בשנת-2004,בתגובה למקרה תקיפה של כלב שהסתיים במותה הטראגי של ילדה בת-4.כנספח לחוק הפיקוח על כלבים מסוכנים-(2002) הוסיף שר החקלאות דאז ישראל כ"ץ,רשימה של-8 גזעים המוגדרים עפ"י משרד החקלאות "מסוכנים". ולפיכך,חלים עליהם הגבלות ואיסורים מיוחדים כשהמטרה הסופית כדבריו היא:"העלמתם מהנוף הישראלי",ובכך-"להבטיח את שלום הציבור".
הגזעים הם:
-רוטווילר
-פילה-ברזילרו
-טוסה-אינו,
-דוגו-ארגנטיני
-בול-טרייר
-בול-טרייר סטפורדשייר
-אמריקן סטפורדשייר טרייר
-פיט-בול טרייר.
טרם שנעסוק בשאלה: "האם חקיקה זו יעילה במיגור נשיכות-כלבים?"-אנו חייבים לבדוק האם חקיקה מעין זו נוסתה במקום אחר,ובאופן טריוויאלי,מה היא מידת הצלחתה?
רקע:
חקיקה מבוססת-גזע,אינה חדשה. המדינה הראשונה שאימצה סוג של חקיקה מבוססת גזע המתיימרת לפתור את בעיית נשיכות הכלבים או אם תרצו בעיית הכלבים המסוכנים-הייתה אנגליה.למעשה,חוק הפיקוח על כלבים הישראלי והנספח,מבוססים על-"חוק הכלבים המסוכנים"האנגלי.
בשנת 1991 מזכירות הפנים הבריטית חוקקה את חוק הכלבים המסוכנים-D.D.A(Dangerous Dog Act ) כתגובת-"רפלקס" למקרי תקיפת כלבים שזכו לחשיפה מתוקשרת רבה.מזכיר הפנים דאז לורד' קנט בקר ממפלגתו של ג'ון מייג'ור השמרנית,הוביל מהלך נוקשה ובלתי מתפשר כנגד בעלי כלבים או ליתר דיוק כנגד בעלי כלבים המשתייכים לגזעים מסוימים.בקר הסתייע במספר ארגוני זכויות בעלי חיים אשר תמכו בחקיקה זו-לפחות בהתחלה (בניהם ה-R.S.P.C.A שתרם את חלקו בניפוח ההיסטריה).
ההתאחדות הכלבנית של ברטניה(K.C) אינה מכירה בפיטבול כגזע,ולכן התערבותה בסמיכות ליציאת החוק הייתה מינימאלית.
במקום לנצל הזדמנות זו ולחוקק חוק על בסיס רחב המטיל אחריות מלאה על בעל הכלב ללא קשר לגזעו,בחר קנט בקר מטעמים פופליסטיים להתמקד ולהגדיר ארבעה גזעים(שאינם בריטים)והם:פיטבול,טוסה,דוגו,ופילה-בטעון שאלו "כלבי לחימה" ולפי-כך:"הם מסוכנים מעצם מהותם".העובדה שהפילה והדוגו הינם כלבי ציד,וכלל לא היו קיימים על אדמת בריטניה בסמיכות ליציאת החוק,ובודאי לאחריו,לא ממש הביכה את הממשל הבריטי.לגבי הטוסה,נכון לתחילת החוק,על אדמת ברטניה היה רק-פרט-אחד-בודד.מכאן אפוא,שבאופן מעשי,החוק כוון בחלקו כנגד-משהו שלא קיים.
החוק במתכונתו היה אפקטיבי אך ורק כלפי גזע אחד והוא-הפיטבול-שמספר לא מבוטל של כלבים המשתייכים לגזע זה,חיו בברטניה.
בקר אף התוודה באוטוביוגרפיה שלו"the turbulent years"והוא משתף את הקוראים בלבטיו באותה תקופה:
"הנושא הפך להיות הרבה יותר מורכב,בשל העובדה שלמרב הנשיכות
אחראים הרועה גרמני,ג'ק ראסל טרייר,וגולדן רטריבר-גזעים אשר בעליהם
אינם מחשיבים אותם מסוכנים…"
האינסטינקט ההתחלתי של בקר,היה להורות על איסוף של כול "הגזעים המסוכנים" אשר הגדיר בחוק ולצוות על השמדתם.אך הגופים ששיתפו עימו פעולה R.S.P.C.A וההתאחדות הווטרינרית של אנגליה,"ייעצו" לו בצורה נחרצת שהם לא יתמכו במהלך כזה.לכן בקר היה חייב לשקול את צעדיו ובזהירות. מחשבותיו דאז מנוסחות באוטוביוגרפיה שכתב:
"גיליתי במהרה,שבשעה שאנשים רבים אוהבים כלבים,אחרים מתעבים
אותם.חששנו מתגובת-יתר,והדרישה לאכוף את תקנות המגבילות
על כלל הכלבים באנגליה,וכמובן, הדרישה לכלול ברשימת 'הגזעים
המסוכנים' גם את:הדוברמן, הרועה גרמני,והרוטווילר"
עוד בסמיכות ליציאת החוק,נשמעה ביקורת רבה מצד פוליטיקאים ומומחים רבים שטענו שהחוק הוא: "דרקוני,פופוליסטי,ואינו אפקטיבי".הם אף הטילו ספק רב ביכולת החוק להגשים את יעדיו,ובהבטחה-"הגנת הציבור מנשיכות כלבים".
הטענה שהייתה מוסכמת על כלל המומחים:'חקיקה זו טומנת בחובה סכנה-בהציגה תחושת בטחון כוזבת'.
אירגון הגג הווטרינרי של אירופה-
FVE federation of veterinarians of Europe-
"To date no scientific criteria have been identified by which it can be determined that dog is dangerous by simply describing its racial or other physical parameters"
Breed-specific legislation engenders a false and dangerous perception that breeds
not included will not show aggression. Aggression is a normal behavior and can be
Shown by any dog of any breed, type or mixed breeding.
Breed-specific legislation does not discriminate between individual members of a
Breed, many of which may not be predisposed to aggressive behavior. Rather, all
dogs of a specific breed, whatever their behavior, are subject to the same Restrictions
.- FVE federation of veterinarians of Europ
תגובה זו לא מנעה ממפלגת הלייבור השמרנית יישום חוק זה. ב-22 למאי 1991 קנט בקר הודיע על כוונתו להביא חוק זה להצבעה בפרלמנט.החוק הוצג לפרלמנט,ב-10ליולי1991וזכה לתמיכה. הDDA הפך לחוק באנגליה ב-24 ליולי 1991ו"הגזעים המסוכנים" הפכו באופן אפקטיבי לבלתי חוקיים,כשבעליהם נדרשים להליכה עם זמם במקומות ציבוריים והכולל אף חבישת זמם בתוך הרכב ללא שום אפשרות להסיר את הזמם גם לשתיית מים.
סירוס,עיקור,סימון הכלבים בשבב,קעקוע של הכלב,רישום מיוחד,ורכישת פוליסת ביטוח ייחודית ויקרה.אי יישום אחד מהסעיפים,גרר צוו השמדה מנדטורי של הכלב,תחת סעיף-1 של החוק.קרוב לודאי שהאספקט הגרוע ביותר של החוק בהיבט של זכויות–יסוד,נעוץ בעובדה שכול מקרי התביעה של הDDA הם הפוכים,כלומר:האשמה מוטלת באופן אוטומטי,כשנטל ההוכחה הוא על בעל הכלב-על הבעלים להוכיח שהכלב אינו משתייך לאחד מהגזעים המנודים.
ה-DDA בצורתו המקורית(והברוטאלית)שרד-6 שנים.עד אשר הממשל השמרני לקראת סיום כהונתו (ולקראת הבחירות הקרבות),נכנע ללחץ הציבורי.אפילו התקשורת שינתה צד והכריזה:"שהחוק אינו הוגן ואינו צודק" וזאת בעקבות מקרים מצערים שהובאו לבתי משפט וזכו לחשיפה תקשורתית רבה.המקרים של: אוטיס ,קיזי,ודמפסי ,שהוחזקו במשך שנים במכלאות סודיות תחת חוק "הכלבים המסוכנים",יצרו הדים וגלים בכול רחבי אירופה.אך התיקון בשנת-1997היה עדיין רחוק…כאב,צער,מאבקים ממושכים,וטבח של כלבים חפים מפשע שמעולם לא הזיקו לאף אחד נמשכו- כול חטאם,שנראו או דמו או השתייכו לגזעים המנודים….
יותר משהגן על הציבור מנשיכות,"חוק הכלבים המסוכנים" הבריטי שימש ככלי בידי הרשויות ל,"טיהור אתני"-של כלבים.
סיפורו של –OTIS'
הנרי בייטס מלונדון הוא בעליו של הכלב-OTIS והוא קיבל את-OTIS בשנת 1990 עוד בהיותו גור. גזעו של- OTIS לא היה ידוע.לקראת סוף שנת-1991 שוטר הצהיר שOTIS- "נראה לו כמו פיט-בול". מטעמי בטיחות,ואהבתו,ל- OTISמילא בייטס אחר כול התקנות המחייבות "בחוק הכלבים המסוכנים".
ב,24 לדצמבר- 1994,צלצל בייטס לתחנת המשטרה המקומית והביע דאגה-'מדוע לא קיבל את רישיונו של –OTIS'. באותו יום מאוחר יותר,נסע בייטס עם OTIS- ברכבו כששוטר עצר אותו.לחוסר מזלו של בייטס הזמם של-OTIS היה על רצפת הרכב- OTIS הוחרם ע"י המשטרה.
7-חודשים אחר כך,הופיע בייטס בבית המשפט ושם אף נשללה ממנו האפשרות לראות את כלבו.בעדותו של השוטר שהחרים את –OTIS הוחלט שהוא מגזע-"פיט-בול".כמו כן הוחלט שרכב נוסע הוא-"מקום ציבורי" ולכן,בייטס הפר את החוק בכך ש:"לא חבש את הזמם לפיו של – OTISבמקום ציבורי". בייטס נקנס ב-140 לירות סטרלינג ועל-OTIS הוצא צוו השמדה. בייטס עתר לבית דין הגבוה של ברטניה ועתירתו נדחתה בפרק זמן של דקה. בייטס אשר מימן את כול ההוצאות המשפטיות מכיסו,חסר את האמצעים הפיננסיים לעתור לבית המשפט לזכויות אדם האירופי-ששם סיכויו האחרונים להציל את –OTIS.
ב-17 לאוגוסט 1993 כתב בייטס מכתב לעיתונות:
"אני רוצה להביע את צערי ולהדגיש עד כמה המקרה שלי חסר
צדק. OTIS מעולם לא זכה לבחינה מצד מומחה מטעם ההגנה
אשר ייקבע את גזעו, והגישה ל-OTIS מעולם לא ניתנה לי מאז שהוא נלקח ממני.
איני יודע היכן הוא,ואיני יודע מי דואג לו…ואני חרד על כך…
אני נלחם בחוק המרושע הזה מאז שהוא פגע בי ו,ב-OTIS ואני לא אחדל.
בזמן שאתם קוראים מכתב זה קרוב לודאי ש,כלבי –OTIS כבר מת…..
עשיתי כול שביכולתי כאדם שאוהב את כלבו ועדיין לא נואשתי,אני מוכן להלחם
עד כלות כוחי עבורו…"
DOG WORLD MARCH -1994
דר' רוג'ר מגפורד (מומחה להתנהגות בעלי חיים):
"הסבל שבעלי חיים אלו עוברים…מנותקים מכול קשר אנושי וחברה….
נרקבים בתאים מעופשים ומבודדים…זוהי חרפה לאומית."
THE BIG ISSUE NEWS AUGUST – 1993
http://www.edba.org.au/articles/mugford.html
ציטוט מתוך פסק דין של שופט בית המשפט העליון-ריצ'רד רוג'י-אנגליה-
"It seems to me that the Dangerous Dogs Act of 1991 bears all the hallmarks of an ill-thought-out piece of Legislation, no doubt drafted in response to another pressure group,"
High Court Justice- Richard Rougie
'בריטניה, 15 שנה של חקיקה מבוססת-גזע,ממצאים ועובדות':
האפקטיביות של החוק:
במחלקה לתאונות ומקרי החרום בבית החולים הממלכתי דנדי של בריטניה,נערך מחקר מקרי נשיכה פרספקטיביהשוואתי של יונקים(הכולל נשיכות אדם).מטרת המחקר:לקבוע אובייקטיבית את השפעתו של"חוק הכלבים המסוכנים" על דפוס הפגיעות לפני יישום החוק,וכשנתיים לאחריו. בשתי הקבוצות,כ-134 מקרי נשיכה. בקבוצה שקדמה לחוק-73.9%מכלל הנשיכות נגרמו ע"י כלבים. כאשר בקבוצה שלאחר יישום החוק-73.1%(נשיכות אדם היו במקום השני בנפוצות שלהן אחרי נשיכות כלב-17.9%)למעשה,מס' נשיכות אדם היו שכיחות כמספר נשיכות הכלב,שמרב מקרי התקיפה מיוחסים לו:24.2%רועה-גרמני,18.2% בני-כלאיים-לפני יישום החוק,וכ,30.6%בני-כלאיים,17.4%רועה-גרמני-לאחר יישום החוק.
ובנוסף,ממצאי המחקר מצביעים על כך,שהגזעים שהוגדרו "מסוכנים" בחוק האנגלי מהווים מספר מזערי – רק6.1% מכלל הנשיכות יוחסו "לגזעים המסוכנים" לפני החלת החוק וכ11.25% לאחר יישום החוק. בשני הקבוצות כמחצית מהננשכים ננשכו מכלביהם או מכלב המוכר להם.
המחקר מלמד:שלחוק הכלבים המסוכנים הבריטי השפעה מזערית אם בכלל בהגנת הציבור מנשיכות כלבים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi?cmd=Retrieve&db=pubmed&dopt=Abstract&list_uids=8730379&itool=iconabstr&query_hl=18&itool=pubmed_docsum
*לפי דיווח ה-:SUNDAY TIMES "ב-20 ליוני-1993 כ,שנתיים לאחר כניסתו של החוק,אירעו כשלושה מקרי נשיכה שניתן לייחס לגזעים שהוגדרו "מסוכנים" וכ,293 מקרים שמיוחסים לגזעים שאינם מוגדרים "מסוכנים"."
*ב21 לנובמבר-2002 ה- BBCמדווח על עליה של 25% במקרי נשיכת כלבים בברטניה.
http://news.bbc.co.uk/1/hi/uk/2499649.stm
*במרץ -2004 פורסם בספריה הרפואית הבריטית (PATIENT UK) הנתון הבא:"כול שנה בברטניה ננשכים בממוצע כ-200,000 בני אדם.
"About 200,000 dog bites occur each year in the UK. Cat bites are less common. This leaflet gives a guide as to what you should do following a bite."
http://www.patient.co.uk/showdoc/23068877/
*באתר-" שימור הסביבה הממשלתי של ברטניה" מציינים את אותם הנתונים:
There are about 200,000 incidents of dogs biting people every year in the UK. Dogs teeth can cause very deep wounds and contain bacteria which make the wound go septic very easily."
http://www.easthants.gov.uk/ehdc/EnvironmentalProtection.nsf/webpages/AW+info+dogs
אתמקד במקרים החמורים והמתוקשרים בשנים האחרונות בברטניה:
* 25 למאי 2000 ילדה בת -7 הותקפה בידי כלב המשפחה.
"לורן מקורמיק הותקפה ע"י המסטינו-נפוליטני בחצר ביתה. עפ"י דו"ח המקרה:הכלב ללא שום סיבה ניראת לעין תקף אותה לפתע.עוד צוין שהכלב הוא בוגר,והוא ברשות המשפחה כ,6-שבועות-קדם מקרה התקיפה.לורן פונתה לבית החולים של יורק-היל,כשהיא סובלת מפגיעות קשות בפניה ובפלג גופה העליון."
http://news.bbc.co.uk/1/hi/scotland/762063.stm
*13 ליולי-2000 ילד בן-11 הותקף ע" בולמסטיף בשעה ששיחק כדורגל עם חבריו.
"ג'ימי ריד שיחק כדורגל בשעה שהבול-מסטיף התרחק מהנערות שהוליכו אותו וכלב נוסף(דוברמן). ג'ימי הותקף והוכרע לרצפה. מפרטי המקרה עולה ש,הנערות התירו לבול-מסטיף לשוטט חופשי. בתקיפה שארכה-10דקות ג'ימי ספג פגיעות בצלעות,בידיו,ובגבו.הוא פונה באמבולנס לבית החולים היירמיירס.
המסקנות:את המקרה המצער היה ניתן למנוע,אם אדם בוגר היה מוליך את הכלב קשור,ולא נערות צעירות- בפרוש מקרה ברור של רשלנות וקלות דעת."
http://news.bbc.co.uk/1/hi/scotland/831561.stm
*30 למאי-2002 תינוק בן 18 חודש כמעט מאבד את עינו מתקיפת דוברמן.
" התקיפה אירעה בבית הננשך באיסטרי שליד דובר שבקנט,מכלב המשפחה-דוברמן. התינוק נדרש לניתוח שיחזור כירורגי על מנת להציל את עינו.
http://news.bbc.co.uk/1/hi/england/2016980.stm
*26 לאוגוסט-2002 ילדה בת-4 מוכנסת לניתוח חירום פלסטי לאחר שבולמסטיף תלש חלק מלחיה השמאלי
"הילדה טוני פלטשר הותקפה בחצר האחורית של ביתה,בשעה שניסתה לטפס על הגדר המפרידה בין ביתה לבית השכנים (בעלי הכלב) כשהבול-מסטיף קפץ ונשך אותה בפניה.
http://news.bbc.co.uk/1/hi/england/2217426.stm
*22 למאי-2002 ילדה בת-5 מותקפת ע"י שני כלבי בול-מסטיף בסמיכות לביתה.
"ליה פטרסון הותקפה ע"י שני כלבים שתוארו כ,בול-מסטיף מעורבים בשעה ששיחקה בסמוך לביתה בוולוורהמפטון. מהפגיעות החמורות שספגה,ליה נדרשה לטיפול חירום."
http://news.bbc.co.uk/1/hi/england/2000178.stm
*21 לנובמבר-2002 הנסיכה אנה נשפטת תחת חוק הכלבים המסוכנים .
" הנסיכה אנה נשפטת ומורשעת בגין רשלנות באחזקת חיה במקום ציבורי-בקנס של 500 לירות סטרלינג. אחד מכלבי הבול טרייר של הנסיכה,תקף זוג עוברי אורח בפארק ווינזדור.
http://www.telegraph.co.uk/news/main.jhtml;$sessionid$SVD3DH4SUT5XRQFIQMFCFF4AVCBQYIV0?xml=/news/2002/09/29/nanne29.xml&sSheet=/news/2002/09/29/ixhome.html
*13 למרץ-2003 תינוקת בת שנתיים ננשכת בפניה ע"י כלב המשפחה.
ניהם סמית בת ה-3 ננשכה בפניה מכלבת הדלמטי שזה מכבר קיבלה. ניהם רצתה דלמטי לאחר שצפתה בסירטו המפורסם של וולט דיסני :"101 כלבים".הילדה הושארה לבדה בסלון לשחק עם הדלמטית בת-ה-6 כשאימא באותה עת בשלה במטבח.האימא מתארת זאת כך:"שמעתי גרגור ולאחריו צרחה של הילדה "-הילדה ננשכה בפניה ,ועברה ניתוח כירורגי בן שעתיים לטיפול בפגיעות.
http://news.bbc.co.uk/1/hi/wales/2846739.stm
*19 למאי-2004 אקיטה יפני תוקף ילדה נושך אותה בראשה ומשאיר אותה מצולקת לכול חייה.
האקיטה בשם –'קיין' מושמד לאחר שנשך ילדה בראשה ובפניה בשטח הפתוח מאחורי בית בעליו. לאקיטה היסטוריה של נשיכות.האקיטה השתחרר מהקולר שבעליו חבש לו,ותקף את הילדה.באותה שעה בעליו היה שרוי בגילופין.
http://news.bbc.co.uk/1/hi/england/tees/3729421.stm
*30 ליוני-2005 אב אשר ביתו בת השנתיים הותקפה ,אומר שיש לשנות את חוק הכלבים המסוכנים ,משום שאינו מגן על הציבור.
אנה קנוקל נדרשה לניתוח ול-100 תפרים בפניה ובראשה לאחר תקיפה של האקיטה יפני(כלב השכנים.)האב מספר:'שהוא וביתו אנה ניגשו לבית השכן על מנת להחזיר את קלטת הוידיאו,כאשר האקיטה תקף אותם.
http://news.bbc.co.uk/1/hi/wales/4639517.stm
* 1 לספטמבר 2005 הילד ג'ושוע וויליאמס בן ה-4 ננשך בפניו ע"י:ג'ק ראסל טרייר מעורב.
האימא –ניקולה מספרת שהמקרה אירע כשהגיעו לבקר חבר ב-ינשימידוואי כאשר הכלב החל לתקוף כאחוז אמוק את ג'ושוע.
http://news.bbc.co.uk/1/hi/wales/south_west/4205558.stm
*12 לנובמבר-2005 ילדה בת-13 ננשכת קשות מכלב המשפחה-בולמסטיף ונדרשת לטיפול חירום.הילדה ששמה לא הותר לפרסום-ננשכה בצווארה ובידיה ע"י כלב המשפחה-בולמסטיף.
http://news.bbc.co.uk/1/hi/england/essex/4430924.stm
*12 ליולי -2005 תינוק בן שנה ננשך למוות מכלב המשפחה.
התינוק ננשך ע"י כלב המשפחה באחר הצהריים של אותו יום.הכלב המוגדר על פי נציגי הרשות המחזיקים בו כ-"בול-מסטיף".
http://news.bbc.co.uk/1/hi/england/west_yorkshire/4674685.stm
*26 למאי-2006 נער בן 8 ננשך בצורה קשה בפניו ונדרש ל-44 תפרים מנשיכה של ויימרנר-
הנער צ'נדלר הולווד המבועת נדרש לטיפול כירורגי פלסטי לאחר שננשך בפניו ע"י כלב השכנים.צ'נדלר ואחיו קאי בן ה-10 ניגשו לבית השכנים בסורבי ברידג',באותה שעה נערכה מסיבת ברביקיו.צ'נדלר ניגש ללטף את הויימרנר,כשלפתע הויימרנר תקף ונשך את צ'נדלר בפניו. האב מספר: שהוזמן לאסוף את בניו,וכשהגיע הוא ראה את צ'נדלר מותקף וננשך ע"י הכלב.-'בהתחלה לא ראיתי את עינו וחשבתי שאיבד אותה,כולו היה מכוסה בדם…'-מספר האב.
האב-דרש שהכלב יושמד.
http://www.yorkshiretoday.co.uk/ViewArticle2.aspx?SectionID=1084&ArticleID=1484891
16 לאפריל 2006 תינוק כבן שנתיים ננשך קשות ע"י רועה גרמני בדרבי שייר-
התקרית התרחשה בשעה 5.10 בפארק אוסטמסון. כשהתינוק ואחיו בילו עם סבתם.
לפתע, הופיע בסמיכות לילדים רועה גרמני,שמיד תקף את התינוק-נשך אותו בידו,הפיל וגרר אותו על הקרקע.בעלת הכלב הגיעה נטלה את הכלב במהירות ונמלטה מזירת האירוע.
התינוק פונה כשהו פצוע לבית החולים הממלכתי של דרבישייר,שם טופלו פצעיו.המשטרה מבקשת את עזרת הציבור באיתור הכלב הנושך ובעליו.
http://www.derbyshire.police.uk/news/919.html
30 ליוני-2006 אישה בת 42 ננשכת קשות ע"י כלבי בולמסטיף בליברפול –
אישה כבת 40 מותקפת ע"י שני כלבי בול-מסטיף שחמקו מחצרם. האישה הובהלה לבית החולים עם פגיעות קשות בגפיה . הכלבים נורו למוות בידי המשטרה בהסכמת הבעלים.
http://icliverpool.icnetwork.co.uk/0100news/0100regionalnews/tm_objectid=17315565%26method=full%26siteid=50061%26page=1%26headline=terror%2ddogs%2dshot-name_page.html
המשותף לכול המקרים:הגזעים אינם מוגדרים כמסוכנים בברטניה-ולפי כך לא חלים עליהם שום מגבלות.
מסקנות וממצאים חשובים שנתגלו בידי גופי מחקר מקצועיים:
1.רוב הקורבנות הם ילדים תחת גיל-10,כשהגילאים הצעירים הם הצפויים ביותר לתקיפה שתוצאותיה קשות-רוב הפגיעות הן בפלג הגוף העליון.
2.רוב הקורבנות(70%) ננשכים מכלב המשפחה או מכלב השייך לחבריםשכנים,כלומר:כלב המוכר לקורבן.
3.רוב מקרי התקיפה מתרחשים: עלאו בסמיכות לשטחו של הבעלים.
4. ילדים קטנים חשופים לפגיעה אף מהגזע הקטן ביותר-
http://archives.cnn.com/2000/US/10/09/pomeranian.kills.ap/
5.זכרים מועדים לתוקפנות פי-7 יותר מנקבות.
6.כלבים שבעניין של שיגרה קשורים,ההסתברות שיתקפו היא,כפליים ויותר,מכלבים שאינם קשורים.
7.במספר רב של תקיפות שתוצאותיהן קשות נמצא:שהכלב אולףחונך לתוקפנות ואגרסיביות,או טופל ברשלנות והזנחה קדם מקרה התקיפה.
8.רבים ממקרי התקיפה החמורים,הקטלניים,התרחשו כשלהקה של כלבים שוטטה ללא השגחה,או במכלאה שבה היו קשורים מספר רב של כלבים יחדיו,והקורבן הורשה לשוטט ללא השגחה בסמיכות אליהם-בפרט בזמן האוכל.
9.כלב אשר גילה סימני אגרסיביות קודמים כלפי אדם-קרוב לודאי שיתקוף בעתיד.
10."חקיקה "מבוססת-גזע" מבוססת על ההנחה ש,גזע או גזעים מסוימים הם באופן גורף מסוכנים,ורק גזעים אלו נדרשים לבקרה ומגבלות.
11.חקיקה שאינה "מבוססת-גזע" מבוססת על ההנחה שכול הכלבים מסוגלים לנשוך,ומי שאמור לשאת באחריות המלאה במקרה תקיפה של הכלב,הוא הבעלים.
12.לא הוכח בשום מקום בעולם שחקיקה "מבוססת–גזע" אכן פתרה את בעיית הנשיכות או תרמה לביטחון הציבור.
מסקנות:
1.תקיפת כלבים הינה בעיה חמורה,המצריכה פתרונות מעשיים ומקצועיים-בראש וראשונה חינוך והסברה-אין להשאיר ילדים תחת גיל 12 ללא השגחה עם כלב(כול כלב.)
2.כלבים גדולים המשמשים לשמירה והגנה והמאומנים לאגרסיביות,חייבים השגחה ובקרה מיוחדת.
3.לא ניתן לחשב במדויק מספר מקרי נשיכה של הכלבים המשתייכים לגזע ספציפי ביחס לאוכלוסיית הכלבים הכללית,ולפיכך לא ניתן להכריז בשום רמה של וודאות-שגזע אחד מסוכן מהאחר באופן גורף.
4.גזע הכלב הינו מרכיב מינורי בתקיפה,ופקטורים נוספים הם בעלי משמעות רבה יותר כגון:מין,חוויות מוקדמות,תורשה,סוציאליזציה,אילוף,בריאותו הכללית(גופנית,התנהגותית),הסטאטוס פרודוקטיבי,של הפרט,איכותו של הבעלים,השגחה,ריסון,ולבסוף התנהגות הקורבן.
5."חקיקה מבוססת-גזע" אינה מטפלת בבעיה העיקרית במקרי תקיפת כלבים והיא-רשלנות הבעלים.
חקיקה "מונחית גזע" הוכחה כקשה לאכיפה ולא הוכיחה את עצמה כיעילה במתן הסמכות להפוך את הקהילה לבטוחה יותר.
6."חקיקה שאינה "מונחית –גזע" מניחה את האחריות המלאה על כתפיו של הבעלים. בכך,שהחוק והתקנות עוסקות במתן אישורים ורישיון לאחזקת הכלב,בהתבסס על עברו של הבעלים והתנהגותו,כמו גם:קיום ואכיפה של חוקי רצועה ומחסום,גידור הולם,ואילוף.
מקורות וחומר לקריאה:
1.מחקר ומסקנות לגבי חקיקה אפקטיבית כנגד כלבים מסוכנים ונשיכות כלבים,עבור ממשלת N.S.W. אוסטרליה-דר' קרסטי סקסל מומחית להתנהגות בעלי חיים-דוברת התאחדות הוטרינרים האוסטרלית:
http://www.dlg.nsw.gov.au/Files/Information/ca_breed_specific_legislation.pdf
2.חקיקה מבוססת-גזע:השיקולים הרלוונטיים לגבי יעילותה והמלצות לחלופות אפקטיביות-הפקולטה למדעי החקלאות אוניברסיטת בריטיש קולומביה וונקובר קנדה-
http://canadianveterinarians.net/Documents/Resources/Files/335_2005_August_pg735.pdf#search='Breed%20specific%20legislation%3A%20considerations%20for%20evaluating%20its%20effectiveness%20and%20recommandations%20for%20alternatives.'
3.נייר עמדה ומחקר לגבי חקיקה מונחית גזע התאחדות הוטרינרים האוסטרלית-
http://www.ava.com.au/UAM/proc92/7.htm
4.'כלבים מסוכנים? או בעלים מסוכנים? חקיקה מבוססת-גזע האם היא אפקטיבית?': מחקר מקיף ע"י גוף היועציםמומחים-AMERICAN CANINE FOUNDATION –
http://www.doglegislationcouncilcanada.org/ACF_BSL_200.pdf
5.חקיקה מונחית גזע-האם היא חוקתית?-בית המשפט השישי לערעורים מחוז לוקס אוהיו ארה"ב –
פאוול טלינגס נגד העיר טולדו-200633
http://www.sconet.state.oh.us/rod/newpdf/6/2006/2006-ohio-975.pdf