"גזע-רע"?, "גזע-טוב"?

לרוב, אנשים נוטים לייחס חשיבות רבה (מידי) ל,"גזע הכלב" כפקטור עיקרי לחיזוי תוקפנות ומסוכנות. גזע הכלב הינו פקטור מינורי או בעל חשיבות מועטה (בפרט בקבוצות כלבים המוגדרים "כלבי-עבודה" ובעלי גודל-דומה). חשוב לציין, שאגרסיביות הינה מרכיב טבעי באופיו של הכלב ואינה מהווה מאפיין ספציפי לגזע מסוים. היא יכולה להופיע בכול גזע ובכול ערוב.

לכול סוגי הכלבים הפוטנציאל להציג מספר סוגי אגרסיביות יחדיו או לחוד ובניהם:

*אגרסיביות הנובעת מרכושנות – צעצועים, מקום מרבץ, קערת אוכל, וכו'

*אגרסיביות טריטוריאלית – בית, מתחם, חצר.

*אגרסיביות תוך מינית – זכר לזכר, נקבה לנקבה.

*אגרסיביות הנובעת מבידוד – פיתוח התנהגות אבנורמאלית שמאפיינת – תוקפנות הנובעת מתסכול.

*אגרסיביות הנובעת מפחד – הכלב חש מאוים ומפוחד ונדרך מכול פעולה הנעשית סביבו.

*אגרסיביות הנובעת מייצר ציד – רדיפה אחרי עצמים נעים.

*אגרסיביות דומיננטית – הכלב מרגיש השליט ואינו מכיר בעליונותו של הבעלים או של אחד מדרי הבית.

רמת האגרסיביות של הכלב הספציפי נקבעת על ידי:

*מיקומו ההיררכי של הכלב "בלהקה" (משפחה).

*חוויות בעלות השפעה אקוטית בשלבי חייו הראשונים של הכלב (טראומות).

*סוציאליסטית – (חיברות), חשיפה.

*אילוף.

*בריאותו הכללית של הכלב.

*אופי אינדיבידואלי של הפרט.

*מתח סביבתי.

*ובעיקר-השגחה ובקרה של הבעלים.

כשאנו מקבעים פקטורים אלו בתודעתנו הרי שלא ניתן לחרוץ קולקטיבית לגבי תוקפנותו של גזע מסוים בהשוואה לגזע אחר.חשוב לשים את הגבול הברור בין דיווחים או כתבות צבע בעיתונות, לבין מחקרים מדעיים מקצועיים.
לרוב, מצוין כדוגמא או כגורם להשוואה הלברדור או הגולדן, הנתפסים בעיני רבים ככלבים שקטים וידידותיים.
ואכן, לברדורים הם כלבים מצוינים…. אבל, לברדור הינו כלב ככול הכלבים ומונע מאותם דחפים ודפוסי התנהגות הטבועים באופיים הכלבי. לברדור שלא חונך כיאות ואינו מודע למיקומו בהיררכיה, או שאינו נשלט על ידי בעליו-עשוי להוות סיכון ממשי.

החומר המוצג כאן עשוי להבהיר נקודה זו:

(1). בדו"ח וסטטיסטיקה משטרתית במחלקה לטיפול בבעלי חיים שנערך במחוז מונטגומרי שבמדינת מרילנדארה"ב נמצא ש:
לברדורים, אף על פי שהם נתפסים בעיני הציבור ככלבים "רגועים", הינם בראש רשימת הנשכנים, כשהם חולקים מקום זה עם גזע נוסף שאינו נחשב למסוכן – הצ'או צ'או. עוד נכתב בדו"ח – שדו"ח זה עשוי להפתיע לא מעט אנשים, משום שחונכו להאמין שהכלבים המובילים בדו"ח נהנים ממוניטין של כלבים אמינים. מתוך הדו"ח עולה,שהסיבה היא: פופולאריות, רשלנות באחזקה וטיפול בכלב, חוסר ידע והבנה של הבעלים בהתנהגות וחינוך כלבים, כמו גם, תרומתה וצורת "הטיפול" והדיווח של התקשורת במקרה של תקיפת כלבים. מדיווחי התקשורת נוצר הרושם, שלרוב מקרי התקיפה אם לא כולם אחראים פיטבולים או רוטווילרים ומקרי נשיכה רבים יותר וחמורים אף יותר ע"י גזעים אחרים זוכים מעט אם בכלל לחשיפה תקשורתית.
עוד מצוין בדו"ח, שאין להשתמש בו כקביעה למסוכנות של גזע מסוים ושכל כלב ללא קשר לגזעו בתנאים מסוימים (גידול רשלני,והזנחה) מסוגל לנשוך ואף לפגוע….

(2). במעקב ובסטטיסטיקת נשיכות כלבים במחוז ג'פרסון שבמדינת קולורדו – ארה"ב בין השנים 1989-1996 שוב מוצג הלברדור – כנשכן ובמספרים גבוהים:

BREEDS INVOLVED IN DOG BITES IN JEFFERSON COUNTY 1989-1996
Breed Reported Total Bites
================= ===========
German Shepherd 299
Labrador Retriever 282
Chow 218
Cocker Spaniel 98
Australian Shepherd 87
Golden Retriever 78
Rottweiler 77
Husky 60
Akita 46
Dalmatian 40
Malamute 40
Cockapoo 40
Sheltie 35
Springer Spaniel 32
Collie 28
Pit-bull 24
Beagle 21
Chesapeake Bay Retriever 21
Pekinese 19
Border Collie 18
Samoyed 16
Schnauzer 15
Spitz 14
Saint Bernard 13
Bull Terrier 11
Scottish Terrier 11
Wolf Hybrid 10

(3). במחוז סמינול שבפלורידה – ארה"ב: הרשויות מטפלות וחוקרות מאות תלונות על תקיפות כלבים מדי שנה. גישת הרשויות פרגמאטית: כלבים שנשכו הוגדרו – מסוכנים ותמונתם פורסמה.
ובנוסף, צוין מיקומם במחוז בעזרת מפה. הרשויות אף מעודדות את האוכלוסייה לדווח על כלבים אלו שנראו משוחררים או נשכו אדם. בין כלבים – מסוכנים אלו, לא נפקד מקומו של הלברדור.

(4). בקנדה, הוועדה לבטיחות הפדראלית מזהירה: "שההתייחסות לכלבים כ"מסוכנים" ולא "מסוכנים" על פי גזעם-היא מוטעית. דווקא הגזעים הנהנים "מתדמית חיובית" – אלו הם התוקפנים הגרועים ביותר – מסתבר".

Trust in dogs may be misplaced: study
Most people trust the family dog, but a federal study suggests that trust is misplaced. The study finds dogs we know and trust are the worst offenders for bites and attacks on people.
According to the study, the most common biters are

• German shepherds
• Cocker spaniels
• Rottweilers
• Golden retrievers
Other than rottweilers, the breeds named are among the most common in Canadian homes.
Emile Therein has seen enough evidence to convince him that more needs to be done to protect people from dogs. Therein heads the Canada Safety Council, which is usually associated with Elmer the Safety Elephant and road safety. The council has launched a public awareness campaign on dog safety.
"We estimate, based on the American experience, and our statistics, that reliably there are … 400,000 to 500,000 bites in this country," Therein told Marketplace. "It's a major, major public health problem. I think a lot of people have really buried their heads in the sand and it's about time we address it."

(5). בסטטיסטיקה של מקרי נשיכה שנערכה ע"י משרד הבריאות של אונטריו קנדה נמצאו הנתונים הבאים:

1995/1996
Bite/Contact Reports-Page Two
Ontario Ministry of Health
C. BY BREED OR CROSS OF THAT BREED
BREED 1996 1995 TOTAL
1. German Shepherd 85 104 189
2. Labrador 42 40 82
3. Collie 36 34 70
4. Husky 34 26 60
5. Rottweiler 22 28 50
6. Cocker Spaniel 23 24 47
7. Poodle 17 23 40
8. Pit Bull 18 17 35
9. “puppy” 11 17 28
10. Chow 14 10 24
11. Retriever 10 11 21
12. Dalmatian 10 5 15
13. “small dog” 4 6 10
14. Shih Tzu 5 5 10
15. Doberman 2 6 8
16. Jack Russell Terrier 4 4 8
17. Llasa Apso 4 3 7
18. Mastiff 2 2 4
19. Chihuahua 2 2 4
20. Not recorded or “mixed” 92

(6). 6 למאי 1998 –שני כלבים פרצו בסערה לחצר ותקפו של ילדים בני 12 –
ילד כבן 12 ננשך ברגלו עד העצם וחברו טיפס על עץ בניסיון לחמוק משתי כלבים שתקפו אותם – לברדור מעורב וביגל. הנער דרן וחברו באותה שעה שהו בגינה של דרן כאשר הלברדור והביגל פרצו לחצר. הלברדור תקף ונשך בפראות את דרן ברגלו עד העצם. לאחר התקרית הכלבים עזבו את החצר ונעלמו. דרן, נלקח ואושפז בבית החולים לטיפול בפציעתו והמשטרה פתחה בסריקות לאיתור הכלבים.
לאחר שנלכדו, בוצע ניסיון לאתר את בעל הכלבים.

(7). בחודש ספטמבר – 2003 פורסם בעיתון ה-HERALD- NEWS מקרה תקיפה של לברדור על ילד בן-8. הילד נמשך ונדרש להתערבות כירורגית פלסטית שהסתיימה ב-100 תפרים בפניו. המקרה אירע כאשר: הילד ג'סטין ווסל ובני משפחתו יצאו לטיול. במהלך הטיול ניגש ג'סטין ללטף כלב מגזע לברדור, "והדבר השני שראינו היה:ראשו של גסטין בפי הלברדור…" -כך מתארת אמו של ג'סטין-מישל.

(8) ב11 למרץ 2005 –ננשך ילד בן 7 קשות מתקיפה של גולדן רטריבר השייך למשפחת חברו ב הרדפורד, קונטיקטארה"ב. חשוב לציין שכלב זה נשך בעבר (2003) את אחד מבני המשפחה, אך אז לאחר המקרה שכנים רבים ותושבי המקום התכנסו לאסיפה גדולה ודרשו לחוס על חייו של הגולדן ששמו–מקס.
ובסופו של דבר קיבל מקס הזדמנות שנייה, אך שנתיים לאחר מכן תקף מקס בצורה קשה את חברו של בן המשפחה.
הנער הובהל במצב קריטי לבית החולים עם פגיעות קשות בגולגולת,בצוואר ובלחי.
מקס הורדם בשל התקיפה השנייה.

(9) אוסטרליה : ב-8 למרץ 2006 סמואל בן 17 החודשים שיחק במרחק של 12 מטר מהוריו עם "ג'ורג" הלברדור המשפחתי, כאשר לפתע, נשמע גרגור ולאחריו צרחותיו של סמואל. סמואל ננשך בפניו והובהל לחדר ניתוח, שבו בוצעו בו 50 תפרים. אביו של סמואל-ג'ימי בקסטר: מתקשה לעכל ולהסביר מה גרם לתקיפה… הוא חונך להאמין שאלו כלבים "שאינם נושכים המשמשים לנחיית עיוורים"-ג'ורג הורדם לאחר המקרה.

קיימים עוד אינספור מאמרים וסטטיסטיקות וכן, מקרים וסיקורים שבהם כלבים שלכאורה אינם נתפסים בעיני הציבור כמסוכנים-תקפו והיריעה קצרה מלהכיל את כולם.
לאור החומר שהוצג במאמר, ניתן להסיק שריאלית כול הכלבים מסוגלים לנשוך ניסיון לחזות זאת על פי גזעם הוא מוטעה.

סיכום ומסקנות:
האם ניתן על סמך מחקר זה להצהיר במידה של סבירות שהלברדור הינו "גזע–מסוכן"? ובכן, קיימות לכך שתי תשובות.

הראשונה:
בהנחה שאנו מתייחסים לסטטיסטיקות כמדד אבסולוטי לקביעת מסוכנות של גזע כזה או אחר,ומתעלמים לחלוטין מפקטורים נוספים כגון:

*הסביבה שבה גדל הכלב.

*חינוך, אילוף או העדרם.

*השגחה.

*היסטוריה של תוקפנות מצד הכלב בעבר.

*גילו של הננשך.

*הסיטואציה שבה ארעה התקרית והכוללת התגרות מצד הננשך.

*לרבות שיסוי הכלב בננשך ע"י הבעלים.
הרי שזה בלתי נמנע להכריז על הלברדור-"כגזע-מסוכן."

התשובה השנייה (ולדעתי הנכונה):
היא התייחסות לכלב ככלב ולא על פי גזעו.
כול פרט אינדיבידואלי אגרסיבי מכול גזע או כול עירוב, עשוי להציג התנהגות תוקפנית אם בעליו יתירו לו או שהתנאים סביב יאפשרו זאת.
ולכן, הפתרון נעוץ במקום אחר, שהוא-השגחה ואחריות מצד הבעלים. חשוב לציין שהיאחזות בסופרלטיבים ובטיעונים כגון:
"זהו גזע טוב,הם אינם נושכים…"
"הילדים יכולים ממש להתעלל בו והוא לא יעשה כלום…."
"אפשר להשאיר אותו עם הילדים לבד ללא חשש ופחד…"
"זהו גזע "מומלץ לילדים…"
בפרוש, זהו מתכון כמעט ודאי לנשיכה! ואני אנמק:
אחת הסיבות הנפוצות לנשיכת-כלב, נעוצה בהתייחסות של המשפחה ובפרט של הילדים כלפיו.
מעבר לסיבות שמניתי בתחילת המאמר, קיימת עוד קטגוריה והיא התגרות בכלב מצד בן המשפחה(או חבר).
קטגוריה זו מוגדרת בשם – "הצקה שעברה את הגבול".
קטגוריה זו ברובה אם לא ככולה, נגרמת כתוצאה מחוסר אחריות ורשלנות מצד בעליו של הכלב.
והיא מאופיינת במתן לגיטימציה מוחלטת ללא סייגים לילדים ולחבריהם "להתעלל בכלב"-פשוטו כמשמעו.
בפשטות,הם אינם מבינים שכלב אינו צעצוע או שק חבטות ולכול כלב יש את הגבולות שלו…
שימו לב-חלק מהפעולות המפורטות כאן, גרמו לכלבים לתקוף!:

*לקפוץ ולחבק את הכלב כשהוא ישן…

*לנשוף אוויר בפניו או באוזנו,לצרוח לו לתוך האוזן….

*לנסות להלביש עליו כובעים, גרביונים, סמרטוטים – "בגלל שזה מצחיק"…

*לרכב עליו כאילו הוא סוס פוני…

*לדקור, לנשוך, לצבוט, להציק, להכות, לדגדג, למשוך לו את האוזניים או את הזנב …
במוקדם ובמאוחר הכלב יאמר-"לא!" והדרך היחידה שהוא יודע לומר זאת –בנשיכה!

קיימים פעולות מפתח למניעת נשיכת כלב והם:

1). קח את הזמן ולמד להבין את התנהגותו ושפת גופו של הכלב בעזרת אנשי מקצוע מנוסים-מאלפים, מומחי התנהגות-זהו מהלך קריטי וחשוב!
חשוב לציין, כלבים אינם בני-אדם!

2). קח את הזמן ותשקיע בחינוך ואילוף הכלב-מוקדם ככול האפשר – ככול שהכלב צעיר יותר עדיף – סוציאליזציה וחשיפה מגיל צעיר הינם קריטיים.

3). חנך את ילדך לכבד את כל הכלבים – התחל בחברם ההולך על ארבע –בכלב המשפחה.

4). נהג באחריות – לך עם הכלב קשור במקומות ציבוריים.
גלה ערנות, אחריות והבנה לסובבים אותך.

5). מנע מאנשים זרים (בפרט ילדים) לחדור לשטח הפרטי שלך- ע"י גידור מתאים ושילוט הולם,בפרט אם הכלב שומר על החצר.
חשוב לציין: ש 50% ממקרי התקיפה, אירעו בשטח הפרטי, כ 23% ננשכו בביתם.