בתמונה שלפניכם אתם יכולים לראות את הכלב האגדי – האצ'יקו, רגעים ספורים אחרי שהלך לעולמו, בשנת 1935 ביפן.

האצ'יקו היה כלב מגזע אקיטה אינו, הוא נודע לעולם עקב הפגנת נאמנות אין סופית כלפי בעליו…

בשנת 1924 האצ'יקו אומץ עי פרופסור הידסבורו אואנו, שהיה מרצה לחקלאות באוניברסיטת טוקיו שביפן.
האצ'יקו, ליווה את פרופסור אואנו מדי יום לרכבת, כאשר אואנו יצא לעבודתו באוניברסיטה וכאשר חזר הפרופסור לעת ערב, האצ'יקו היה שב לתחנת הרכבת וממתין לו שם. בתאריך – מאי 1925, פרופסור אואנו מת בזמן הרצאה באוניברסיטה ואישתו שעזבה את טוקיו, מכרה את ביתם ומסרה את האצ'יקו למשפחה אחרת…

האצ'יקו נמלט מביתו החדש מספר רב של פעמים ושב לביתו הישן עד שהבין כי פרופסור אואנו כבר לא יחזור לשם…
אך האצ'יק לא ויתר, הוא החל להתייצב בתחנת הרכבת, בכל יום, בדיוק באותה השעה שבה נהג פרופסור אואנו לשוב מעבודתו.
עם הזמן, האצ'יקו החל למשוך את תשומת לבם של העוברים ושבים בתחנת הרכבת ושל עובדי התחנה עצמה, שדאגו להאכיל אותו.
הגנן של אואנו, שהתגורר סמוך לתחנת הרכבת, דאג לו למזון זמין מדי יום.

אחד מתלמידיו של פרופסור אואנו, שעסק בחקר כלבי אקיטה, הבחין בהאצ'יקו בשנת 1928 ופרסם מספר מאמרים על האצ'יקו.
אחת הכתבות זכתה לפרסום גדול כשפורסמה בעיתון רב ערך בשנת 1932 והאצ'יקו הפך פשוט לסמל לנאמנות.

בהמשך יצא סרט הקולנוע בכיכובו של ריצ'ארד גיר, שמבוסס על הסיפור האמיתי.