בשבוע שעבר העלתי פוסט על הטרוורן, שהוא תת גזע אחר מתוך ארבעה בגזע הרועה הבלגי, והיום נלמד על הגרוננדל:

בגדול, אופי הגזע הינו כמעט וזהה לשאר תתי הגזע ואין יותר מידי מה להרחיב לגבי זה (ניתן לעיין באלבומים של המלינואה והטרוורן), אך אפשר להוסיף שהגרוננדל הוא הרגיש ביותר מבין ארבעת תתי הגזע מה שיכול להעיד על יתרונות וחסרונות .
היתרונות יבואו לביטוי על ידי נאמנות ורצון לרצות את בעליו והחסרונות יתבטאו בהגדלת הסיכויים לתלותיות וקושי גדול יותר בבידוד הכלב, מה שיכול להוביל לצרות בגזע כ"כ אנרגטי.

הגרוננדל יתאפיין במראה שחור כליל, ללא צבע שונה, הוא בעל פרווה ארוכה מהמלינואה וקצרה במקצת מהטורוון.
הוא משמש ככלב עבודה בעיקר (ראו בסוף) וניתן לראותו משתתף בספורט הכלבני – אג'ילטי.

גובהו של הזכר נא בין 60 ל66 ס"מ ומשקלו נא בין 25 ל34 ק"ג.
גבוה הנקבה נא בין 55 ל61 ס"מ
ומשקלה 20 ק"ג ל27 ק"ג.

תת הגזע גרוננדל פותח על ידי ניקולס רוז, באיזור שנת 1890.
השם נלקח מהאחוזה של רוז שנקראה "שאטו גרוננדל".
כיום הגזע נפוץ יותר אצל משטרת ניו-יורק ובריסל, למי שיצא לטייל באזורים אלו יכל היה לזהות אותו ואת שוטרי המכס מפטרלים יחד.
בנוסף, הגרוננדל השתתף ותיפקד במלחמת העולם הראשונה ככלב להעברת מידע.