בשבוע הבא יחלפו שלושה חודשים מאז מותו של ג'ובאני האגדי…

מאז ועד היום, רומן עבר שינוי משמעותי…
מכיוון שג'ובאני היה הרבה יותר דומיננטי והוא זה שגידל אותו, רומן לא היה צריך לחשוב יותר מדי, כי ג'ובאני היה עושה הכל בשבילו ורומן היה נגרר אחריו, או פשוט מחקה אותו.
לדוגמא, אם זר היה נכנס לבית וג'ובאני היה מקבל אותו, רומן היה גם כן, מבלי לדעת למה.
אם ג'ובאני היה נובח על מישהו, רומן היה תוקף אותו מבלי לחשוב פעמיים.
אם ג'ובאני היה מחפש משהו(לרוב כדור) רומן היה מחפש משהו מבלי לדעת מה…
ג'ובאני היה פותח דלתות בבית, רומן היה נכנס ויוצא אחריו, ג'ובאני היה יודע מתי לגשת לבקש אוכל ורומן היה ממתין בפינה שיביאו גם לו, לאחר שג'ובאני מקבל…
גם אדם שמעולם לא פגש כלב, היה מבחין בטיב היחסים בינהם, כאשר ג'ובאני הוא השולט ורומן הוא הנשלט, ג'ובאני הוא המורה ורומן הוא התלמיד…

מאז שג'ובאני הלך לגן העדן של הכלבים רומן עבר שינוי מסויים.
נראה היה שבשבועיים הראשונים הוא היה מאוד מאוד מבולבל.
הוא יצא מאיזון, גם בגלל שאנחנו בבית היינו שבורים וגם בגלל החיסרון של המורה שלו…
בסוף השבועיים הקשים, רומן התחיל להמציא את עצמו מחדש.
מאז ועד היום, הוא הספיק ללמוד לפתוח דלתות, לדעת מתי לבקש אוכל וממי!
הוא שינה את מקומות הרביצה שלו למרכז הבית.
הפך ליותר מגונן על בני הבית והטריטוריה.
חשדן יותר לזרים באופן כללי.
התנועות גוף שלו השתנו, הם הפכו לאיטיות וזקופות יותר.
הוא למד לתפוס ציפורים במרפסת.
פשוט נראה שהוא הבין שמעתה עליו לחשוב בעצמו יותר…

בחודשים הקרובים יגיע לרומן אח קטן שיסמל התחלה של תקופה חדשה…
מבטיח לעדכן.
שבוע טוב ומבורך לכולם.