בעבר לכל הכלבים היה תפקיד אחד לפחות בחיי האדם, תפקיד זה נקרא בשפה מקצועית – עבודה.

לאחר המהפכה התעשיתית בשנת 1760, השימוש בכלבים בחיי היום יום הלך ופחת.
עקב הסיבה הזו, כבר לא נותרו לכלבים יותר מידי משימות ורוב הכלבים נשארו מובטלים ככל שעברו השנים וככל שהמכונות התחילו להיות יותר ויותר פופולריות, שימושיות ומפותחות.

לאור העובדות הללו, האדם התחיל להרביע את הגזעים בצורה שונה.
אם לפני כן היו מחפשים להרבעי זכר ונקבה בעלי כח, יצרים גבוהים ומיבנה פיזי הדרוש לשם ציד, גרירת עגלות, שמירה או כל סוג עבודה כלשהו, אז מאותו הזמן חל שינוי בתכונות המבוקשות והרבייה הסלקטיבית שהאדם עשה התהפכה ב- 180°.

הכלבים שהיו מבוקשים ביותר להרבעות היו כלבים שונים, כלבים בעלי אופי נוח ופרמטרים אישיים נמוכים ורגועים.
המטרה הייתה לצור כלבי בית חסרי תפקיד, לא כמו שבעבר ובנוסף היה רצון עז לשבח את הגזעים לצורך תצוגות כלבים, העוסקות בעיקרן בטיפוח המראה החיצוני של הכלב.

השנים עברו, חלק מהגזעים הפכו לנינוחים יותר, חלק נכחדו וחלק עברו שינוי מהותי מבחינה חזותית ומבחינה אישית יחדיו והם אפילו לא מזכירים את מקורם.

עוד דבר מעניין שהיה נפוץ מאוד בעבר, אבל כיום הוא מזרעי ביותר ( מזערי ביחס לשנים קודמות ) הוא כל הנושא של הטיפוסים השונים בכל גזע וגזע.
טיפוס, זה בעצם תת-קטגוריה בגזע מסויים, אשר מאפיינת תכונות פיזיות ומנטאליות שונות מטיפוסים אחרים מאותו גזע.
הטיפוסים נוצרו מהסיבה שבתי גידול שונים טיפחו תכונות מסוימות אצל גזע מסויים למטרותם האישיות.

למשל, בגזע הבולדוג האמריקאי, יש מספר לא מבוטל של טיפוסים אשר נוצרו עקב מחלוקות בין ראשי הגזע בתור התחלה ובהמשך עקב הדרישות של כל בית גידול.
בתי גידול אשר עסקו בציד, העדיפו כלבים זריזים חזקים ונחושים, בעוד בתי גידול אשר היה בבעלותם משק חקלאי ורצו כלבי שמירה, העדיפו כלבים מסיבים, בעלי מבנה שרירי, חזק ורחב ואופי חשדן ואגרסיבי.
לכל בית גידול היה את העיסוק שלו וכך נוצרו מספר טיפוסים בכל גזע וגזע, תזכרו שבעבר היו לכלבים המון משימות בחיי היום יום, לכן היו המון טיפוסים בכל גזע.

להלן מספר דוגמאות לגזעים אשר השתנו עם השנים, חלקם יותר וחלקם פחות:
דוג דה בורדו – גזע זה עבר שינוי ולא רק בחלק המנטאלי, כלבי הדוג דה בורדו היו שונים מאוד במראה החיצוני, הם היו הרבה יותר קלילים ובצבעים שונים משל היום.
פעם הם היו שומרים, צדים ואפילו גוררים משקלים כבדים, אבל היום, הדוג דה בורדו יעדיף לשון על המיטה שלו או לאכול משהו טעים.

מסטינו נפוליטנו – השינוי שחל על הנפוליטנו הוא דווקא ב30 השנים האחרונות, מכלב אתלטי וגמיש באופן יחסי כמובן, הפך המסטינו לכלב כבד ומגושם, בעבר לא היו לו כל כך הרבה כפלים בפנים כמו היום והוא היה חי יותר שנים.
גם האופי שלו התעדן יחסית לעומת הגזע הראשוני.

רועה גרמני – גזע זה מתחלק לשני טיפוסים עיקריים.
טיפוס של עבודה, טיפוס זה קטן יותר ובעל יצרים גבוהים מאוד, הוא גם מלא אנרגיות וכמעט ולא נח, ממש כמו שבעבר.
וכמובן הטיפוס של התערוכות, זהו טיפוס גדול יותר מהאחרון ואופיו עדין יותר ופחות מתאים לעבודה, מי שמכיר את הגזע יודע שגם טיפוס זה עובר תהליך מסויים בשנים האחרונות לאור העובדה שמבנה גופו הולך ומשתנה לרעה.

רועה אסיאתי – האסיאתי הוא גזע עתיק מאוד אשר שמר על עצמו לאורך השנים, אך כמו הרועה הגרמני גם הוא מתחלק לשני טיפוסים עיקריים.
הראשון הוא הטיפוס שעובד, טיפוס זה מגן על חוות מפני זאבים, דובים ופולשים אחרים.
כדי להרביע כלב מסויים, עליו לעבור סדרת מבחני אופי הכוללים בין הייתר מספר קרבות מסורתיים וכמובן הוא חייב להתאים מהבחינה החזותית.
הטיפוס השני הוא לתערוכות, הוא כבד יותר והרבה יותר רגוע, מרביעים אותו על סמך מראה חיצוני בלבד.

אלנו אספניול – גזע זה כמעט ולא עבר שדרוג מודרני, אכן יש מספר טיפוסים, אך רובם המוחלט מתאימים לעבודה.
להבדיל מכל הגזעים שהזכרתי, האלנו הוא גזע שמתאים מאוד לעבודה במספר תפקידים הכוללים בתוכם, צייד, רעיית בקר, שמירה, הגנה ועוד.

בתמונה: רועה אסייתי מקו דם עבודה מובהק.