במקור, הדני ענק פותח בגרמניה לצורך צייד חזירי בר, לאור העובדה שהגזע עבר רבייה סלקטיבית נוקשה אשר הפכה אותו לכלב בעל אופי נוח ושונה מאוד מאבותיו, הוא כיום רגוע ושליו ובדרך כלל יסתדר היטב עם כלבים אחרים, בעלי חיים ואנשים.

עם זאת, הדני הענק הוא בעל כוח רב ובעל מראה מרתיע, הגודל עושה את שלו בסופו של דבר ולא לוקח זמן רב כדי שמגדלי הגזע יבינו שהגור הקטן שלהם כבר לא כל כך קטן, אפילו שהוא רק בן חצי שנה.

הדני ענק פותח מגזע המסטיף האנגלי, אך הוא הרבה יותר מעודן במראהו ומשאר הצאצאים של מסטיף עתיק זה.
הדני הענק הוא אלגנטי ואצילי, גופו אתלטי ושרירי.
הראש מסיבי ויחסית מואורך לשאר המסטיפים.
הצוואר אף הוא ארוך ביחס לגוף.
רגליו של הדני ארוכות וגופו, כמו צווארו, יחסית מוארך.

גודלו של גזע זה, יכול להוות בעיות.
הזנב הארוך יכול להעיף המון עצמים בבית, אפילו בנגיע הקלה ביותר.
גובה הגזע יכול להעמיד את הבעלים בבעיות רבות, למשל, הדני יכול להגיע עם ראשו לשולחן אוכל פשוט, כאילו הוא היה שרפרף קטנטן, אם הוא שוכב על הספה בסלון, האורחים שלכם יצטרכו כנראה לחפש מקום אחר לשבת…
למזלנו, הדני הענק הוא לא פרוע או אנרגטי, אך עדיין מומלץ לגדל אותו בדירה מרווחת.

על אף הגודל, דני ענק הוא בן לוויה נהדר.
הוא אוהב לשחק ועדין מאוד עם ילדים.
נדמה כי הדני הענק הוא שוחר שלום מטבעו, למרות שבשעת הצורך הוא יכול לשחזר את הגבורה והעוז שעזרו לו באתגרי הצייד של חזירי הבר בעבר.
אומנם זהו גזע עדין ביחס לגודלו, אבל יש לקחת בחשבון שהדני לא יהסס להגן על משפחתו בעת הצורך.

אפילו שהעדינות טמועה בו, חשוב מאוד לעבור קורס אילוף בסיסי לכלבים בגודל שכזה.
חשיפה נכונה, אימוני צייתנות והדרכה נכונה לחיים משותפים הם בגדר חובה, לא נעים שכלב מגזע כ"כ גדול יוציא אותכם לטיול במקום שאתם תוציאו אותו…

הדני להוט לרצות ומאוד רגיש לבעליו, הוא גם דורש המון תשומת לב מהסובבים אותו, הוא עלול לנדנד לכם עם הראש העצום שלו כאשר הוא מעוניין ביחס שלכם.

באופן מפתיע, הדני הענק בדרך כלל לא אכלן גדול כמו שאתם בטח מדמיינים לעצמכם.
בעוד הדני זקוק לפעילות גופנית מדי יום ובאופן מבוקר, הוא לא דורש חצר ענקית כדי לשגשג בביתכם.

בגלל היופי, החן והעדינות, יותר ויותר אנשים מגדלים כלבים מגזע גרמני זה.
כיום הוא מדורג במקום 24, במדרג הכלבים הפופולרים ביותר בארה"ב.

חשוב לדעת, עקב גודלו, לדני יש תוחלת חיים די קצרה יחסית, 7 שנים בממוצע, זה אומר שהוא יתפוס מקום ענקי בלבכם לזמן קצר.

הדני ענק ( במיוחד הזכרים ) נגמל מהר מאוד יחסית מעשיית צרכים בבית.

גזע גרמני זה דורש מרחב כדי לשגשג, הוא אומנם לא פרוע במיוחד, אך הוא יכול "לטאטא" את שולחן הקפה שלכם עם הזנב ללא כל מאמץ מצידו.

לא רק הכלב הוא בגדול.
כאשר מדובר בגזע כה גדול, ההוצאות הכלכליות הן בהתאם – חיסונים, קולרים, מזון, מיטות, אמפולות נגד פרעושים צעצועים (שבדרך כלל לא מחזיקים יותר משעה ) או כל ציוד אחר הוא יקר יותר עבור כלבים מגזעים גדולים, יש לקחת זאת בחשבון.

כלבים גדולים גדלים מהר והם מתפתחים גופנית גם עד גיל מאוחר ( 3 וחצי בערך ).
כיוצא בזאת, העצם גדלה מהר יותר מן השריר ועומס יתר עלול לגרום לצרות רבות.
לכן אני ממליץ להיות עדינים מאוד בכל מה שקשור לפריקת אנרגיה והשתוללויות גסות כאשר מדובר בכלב מגזע גדול/ענק.
שמרו על כלבכם לפחות עד לגיל 18 חודשים, ללא קפיצות, ללא עליה מרובה במדרגות, מבלי לרוץ או להעמיס על גופו משקל.

הדרישות התזונתיות של כלב גדול הן מעט שונות מכלב קטן, יש להוסיף גלוקוזמין על בסיס יומי כתוסף ולהמנע מעודף סידן ומהשמנת יתר, אחרת בעיות אורטופדיות ימהרו להגיע.

ציורים של כלבים שנראים כמו כלבים מגזע הדני הענק, נמצאו על חפצים מצריים כ – 2000 שנים לפני הספירה ובמקדשים בבליים שנבנו סביב שנת 2500 לפנה"ס, יש גם ראיות לכך שכלבים דומים היו גם בטיבט יש עדויות בכתב, המופיעות בספרות סינית ב – 1121 BC.

אבותיו של הגזע נלקחו לחלקים שונים של העולם על ידי האשורים, אשר סחרו בכלבים שלהם עם היוונים והרומאים.
היווניים והרומאים של העולם הישן, גידלו כלבים גדולים, בעיקר מולוסרים אך גם גזעים אחרים מסוגים שונים.
הדני ענק הוא מולסר לכל דבר, אך לא מעט אנשים מאמינים שהוולפאונד האירי או גרייהאונד האירי גם שיחקו תפקיד ביצירת הגזע.

הדני ענק במקור נקרא Boar Hounds ( צייד חזירי בר ) , הסיבה לכך היא שיעודו העיקרי היה לצוד את אותם חזירים. אוזניהם היו נקצצות כדי למנוע מניבי חזירי הבר מלקורע אותם – אוזנים הן נקודות תורפה אצל רוב הכלבים.
במאה ה -16, שמו שונה שוב מ – Boar Hounds ל – English Dogges.

בשנת 1600, מספר אצילים גרמניים אשר התאהבו בגזע אחלו לגדל אותו להנאתם בביתהם, הם היו מפנקים ומטפחים אותם כאילו היו ילדיהם, הם כינו אותם בשם " Kammerhunde " כלבים אלה לבשו צווארונים מוזהבים, מרופדים אשר עשויים מבד קטיפה.

השם " דני ענק " הוענק לו בשנת 1700, כאשר חוקר טבע צרפתי נסע לדנמרק ושם ראה טיפוס שונה של Boar Hounds, שהיה רזה יותר מן הטיפוס המקורי והזכיר יותר במראהו גרייהאונד.
אותו חוקר צרפתי כינה את אותו כלב – " Grand Danois ", שבסופו של דבר הפך ל – " Great Dane ", למרות שיש מסטיף אחר מדנמרק ( Danish Mastiffs ) שהוא בעצם הדני הענק המקורי ועצם העובדה שדנמרק היא לא ארץ היולדו של הדני הענק, השם עדין מכהן ומייצג את הגזע.

הסטוריונים רבים נותנים את האשראי למגדלים הגרמניים, אשר גידלו והפכו את הגזע לאלגנטי ומאוזן כמו שהו היום.
בשנת 1880, מגדלים ושופטי תערוכות, קיימו פגישה בברלין והסכימו על כך שהדני הענק התרחק גנטית ממשפחת המסטיפים ולכן הוצמד לו השם – Deutsche Dogge. ( כלב גרמני ).

בגרמניה ובמדינות רבות ברחבי אירופה, השם התקבל בברכה, אך בארצות דוברות אנגלית, או איטלקית הוא לא עבר בבקרה.

לאורך כל סוף 1800, מגדלים גרמנים עשירים המשיכו לשכלל את הגזע.
הם הפנו את רוב תשומת לבם לטמפרמנט של הגזע בכך שהפכו אותו לעדין ככל האפשר.