במקור הדוגו פותח לצורך לוויה וצייד בעלי חיים גדולים, חזירי בר, פומות, דובים, יגוארים וכו.
בהמשך דרכו אנשים נצלו את כוחו ונחישותו של הכלב למטרת קרבות כלבים.
כיום הוא בעיקר כלב לוויה אוהב, אך באיזורים מסויימים דיין עובד כצייד חזירי בר בעיקר.

בשנת 1920פותח הגזע בארגנטינה על ידי ד"ר אנטוניו נורס מרטינז ואחיו אגוסטין.
האחים רצו כלב לוויה אידיאלי וצייד מצטיין, לשם כך הם ערבבו מספר גזעים יחד לצורך משימה זו.

הגזעים שהיו בשימוש בפיתוחו הם:

כלב הרים פרינאי – כלב גבוה, בעל כוח פיזי ויצרי טריטוריאליות גבוהים, הוא תרם מאוד לחיזוק הצבע הלבן והגדלת השיניים עם דגש על הניבים.

איריש וולפהונד – הוא תרם בעיקר גובה, אך גזע זה ידוע בקישוריו הרבים בצייד חיות גדולות, כמו זאבים ואיילים.

פוינטר – גזע זה תרם בעיקר ליצרי הצייד, הפוינטר הוא גם בעל חוש ריח מפותח מאוד.

דני ענק – הדני של פעם היה צייד, הוא היה צד חזירי בר, יש לו המון כוח ונחישות, אך כמובן שהוא נתן גם מגובהו.

דוג דה בורדו – יצריי צייד גבוהים, יצרי הגנה גבוהים, מסת שריר גבוהה, כוח וכמובן עצם רחבה, הדוג דה בורדו של פעם היה כלב על.
בוקסר – גזע גרמני אשר הוסיף המון אנרגיה, אנטיליגנציה ונחישות.

מסטיף ספרדי – הספרדי הוסיף בעיקר מהאופי החשדן והטריטוריאלי שלו לתהליך, חיצונית כמעט וכלום.

בולדוג – הבולדוג האנגלי של אותם ימים הוא היה שונה מאוד מהיום, כלב נחוש, חזק מאוד עם דגש נרחב על הכוח
בלסתות, הוא גם כןהוסיף נחישות ומבנה גוף רחב ושרירי מאוד.

בול טרייר – הבול טרייר של אז שונה במראה החיצוני מזה של היום ( דומה יותר לבול טרייר הפקיסטאני ), הוא נתן המון נחישות לדוגו, יצרי צייד, דביקות במטרה, מוטיבציה לעבוד, אנרגיה וחסינות מכאב.

מסטיף קורדובה (גזע שנכחד) Viejo de perro pelea – הוא היה הבסיס לכל ההכלאות, גזע אגרסיבי מאוד באופיו, מסופר על גזע זה, שהוא היה מאוד אגרסיבי לכלבים ובעלי חיים בעיקר, לא היה אפשר לזווג בין זכר לנקבה ברוב המקרים ללא התערבות חיצוניות מהסיבה שהם היו יכולים לפתח קרב בינהם.
הם אפילו לא הצליחו לצוד בצורה מושלמת, בשעת הציד הם היו רבים אחד עם השני במקום להכניע את הטרף.
כנראה שמסיבה זו המסטיף קורדובה נכחד, אך הוא תרם המון לדוגו, הוא בעצם היה הבסיס שעליו נבנה הגזע.

לאחר ערבובים אלו, התוצאה הייתה הדוגו של ימינו, כלב שרירי מאוד, בעל סיבולת ונחישות גבוהות מאוד ביחס לשאר הכלבים, חוש ריח מאוד מפותח ויצרי צייד מפותחים עוד יותר.

חשוב להדגיש, שהגזעים שיצרו את הדוגו הם לא בדיוק אותם גזעים מודרנים שאתם מכירים היום, למשל כמו הדוג דה בורדו, שהיום נראה ומתנהג שונה לחלוטין מאותו כלב שהרכיב את הארגנטינו באותם ימים, זה תקף לכל הגזעים שהשתתפו ביצירת הגזע.

למרבה הצער הגזע צבר מוניטין רע בעולם כאשר אנשים התחילו להשתמש בו לקרבות כלבים, שזו היא פעילות שעדיין פופולרית בחלקים רבים של הכדור.
במקום ללכת אחר מפעילי הקרבות, ברוב העולם הדוגו נחשב ככלב מסוכן אשר גידולו אסור.
חלק מכישוריו של הדוגו ארגנטינו הם צייד, גישוש, שמירה, גילוי סמים, הנחיית עיוורים ותחרויות שוצהאונד.

הארגנטינו הוא כלב משפחה נהדר, הוא גם מצטייו בסבלנותו לילדים, הוא מאוד אוהב לשחק והוא מאוד אינטליגנטי.

הדוגו יהיה קל לאילוף כאשר אתה המאלף תדגול בעקביות, שיטתיות, ובאסרטיביות.
גזע זה אינו מתאים לכל אחד, דרושים בעלים סמכותיים אשר מקבלים על עצמם את כל הקריטריונים של מנהיג 24 שעות 7 ימים בשבוע.

הדוגו דורש פעילות גופנית גבוהה מאוד על בסיס יומי, זהו כלב צייד לחיות גדולות, שלעיתים לא רחוקות היה מוצא את עצמו רץ המון זמן אחרי הצייד.

ניתן לשים לב, אם מביטים על הכלב מהפרופיל של גופו, שבית החזה שלו הרבה יותר רחב מחלקו האחורי, ממש כמו האות S באנגלית.
דבר זה מלמד על כך שהדוגו ארגנטינו הוא בעל סיבולת גבוהה, הראות שלו ממש מפותחות והוא רץ מהר מאוד ביחס לגודלו.

טיול של חצי שעה ביום לא ממש מזיז לכלב מסוג זה.

אני ממליץ לאנשים אשר מחזיקים בדוגו ארגנטינו, לקנות הליכון ביתי ולהרגיל את הכלב שלהם ללכת עליו, או, להשתמש בתיק גב עם משקולות עופרת ( תיק שמיועד במיוחד לכלבים ) בזמן הטיול בחוץ.

עקב צבעו הלבן (אלבינו), וזיווגים לקויים, הדוגו חשוף למספר מחלות ופגמים גנטים שונים.
בין הייתר: חרשות, בעיות עור, עיוורון וקיבה רגישה.
כאשר אתה בוחר גור, הקפד לבדוק את פגמים אלו לעומק.