בולדוג אנגלי vs בולדוג אנגלי עתיק (השיחזור)

הבולדוג האנגלי המודרני והבולדוג האנגלי העתיק (השיחזור כמובן) יורדים מן הבולדוג המקורי שהיה נלחם בשוורים בימי ביניים, אותו בולדוג עתיק הוא האב הקדום של הפיטבול, האמסטף, הבול טרייר, בולמסטיף, כלבי הבולדוג השונים ועוד.

היום נשווה בין שני גזעים שיורדים מאותו כלב קדום, הבולדוג האנגלי המודרני (כלב התערוכות) לבין הבולדוג האנגלי העתיק (השיחזור המודרני של המקור)

משפחתיות –
ללא ספק, שניהם אוהבי אדם.
שני הגזעים הללו יתחברו למשפחות שלהם בצורה הדוקה מאוד, הם נהנים לקחת חלק בפעילות היומיומית.
במקרה הזה הייתי מכריז על תיקו.

בריאות –
טוב כאן אין מה להשוות, הבולדוג האנגלי המודרני ידוע בבעיותיו הגופניות, כגון בעיות נשימה, לב, עור ועוד…
אפילו אחוז גבוה מן ההמלטות נעשות ע"י ניתוח קיסרי.
לעומת זאת, הבולדוג האנגלי העתיק (השיחזור) הרבה יותר בריא.
בתהליך השיחזור גנטיקאים דאגו לנקות מקוי הדם מחלות תורשתיות ופגמים גנטיים עד כמה שאפשר, לכן בקטגוריה זו הבולדוג האנגלי העתיק (השיחזור) מנצח ובגדול.

פונקציונליות –
רגליו הקצרות, הפו הפחוס, שריריו הקצרים ומבנה הגולגולת המעוות של הבולדוג האנגלי המודרני מרחיקים אותו שנות אור מלהתאים לסוגי העבודה השונים.
לעומת זאת, הבולדוג האנגלי העתיק (השיחזור) הוא בנוי מצויין למשימות מסויימת ואפילו לספורט כלבני.
אם נתייחס בהדיקות למשימתו הראשונית, כלוחם שוורים, נגלה כי מבנה גופו הותאם במיוחד למשימה.
המנשך הקצר מאפשר לכלב להגיע למלוא עוצמת הנשיכה גם כשהוא נושך בשטח אחיזה מצומצם (גופו של הפר לדוגמא), מה שלא ניתן לומר על כלב בעל מנשך מואורך.
גופו שרירי למדי, מי שפגש או גידל כלב שכזה יעיד על כך שבכל מקום שנוגעים בכלב מרגישים שרירים.
גופו של הכלב לא קטן, לכן יש לו כוח להתמודד אל מול השור הזועם, אך הוא גם לא גדול מדי, מהסיבה שלשור הזועם יהיה קל יותר לפגוע במטרה גדולה.
לכל הנתונים הללו תצרפו נחישות ועקשנות ותקבלו לוחם שוורים היסטורי.

למי מתאים? –
אני הייתי ממליץ על הבולדוג האנגלי המודרני רק למי שממש ממש ממש חובב את הגזע במראו המודרני, מה גם שהוא יכול להתאים לאנשים מעט עצלים.
הבולדוג האנגלי העתיק יכול להתאים לאנשים שאוהבים לעסוק בספורט, או בספורט כלבני.

לסיכום, שניהם כלבי משפחה נהדרים, אך הבולדוג האנגלי המודרני פחות בריא ופונקציונלי.