בולדוג אנגלי – English Bulldog
הבולדוג האנגלי של היום, הוא כלב תערוכות בלבד, אך עברו ההיסטורי עקוב מדם.
בעבר הבולדוג העתיק היה משמש למטרת קרבות מול שוורים וככלב בקר לכל דבר.
הבולדוג האנגלי של היום הוא כלב כבד, רחב מאוד ביחס לגובהו, יש לו מנשך מספריים וכפלים בגוף ובראש.
גופו השרירי, בשילוב עם הגוף הלא פרופורציונלי, מניב לבולדוג האנגלי הליכה ייחודית ומוזרה.
הראש גדול ביחס לגוף, דבר הדורש בהמון מכרים ליילד את הגורים בניתוח קייסרי.
כיום הבולדוגים הם כלבים עדינים וטובים למדי, למרות ההיסטוריה והסטיגמות שמלוות אותם.
ידוע שגזע זה הוא עצל, אולי כל כך עצל, עד שהוא יעדיף לרבוץ במקום אחד המון זמן מבלי לזוז או להביע רצון כלשהו לצאת לטיולים.
לכן אני מדגיש ואומר שחייבים לצאת עם הבולדוג לטיולים ארוכים כדי לשמור לו על כושר.
גזע זה, כמו רוב הגזעים בעלי האף הפחוס, רגיש מאוד לחום, יש לשים לב לסימני מצוקה כאשר מטיילים עם ההבולדוג במזג אויר חם.
במידה ויש סימן מצוקה כזה או אחר יש לצנן את גופו במהירות רבה, אפשר להשתמש אפילו באמבטיה קרה ובקרח.
אני יודע שזה ישמע מצחיק אבל הבולדוג גם מאוד רגיש לקור, לכן גם פה, רצוי לפקח על הכלב במזג אויר קיצוני.
כלבי הבולדוג האנגלי נוחרים המון בשנתם, הם גם נוטים להיחנק תוך כדי שינה, האף הקצר והפחוס גורם להם למספר
מחלות הקשורות לדרכי הנשימה.
דבר נוסף הוא שהבולדוג אוהב מאוד לאכול ויש לפקח על כך בקפדנות כדי לא להגיע למצב של השמנת יתר.
כמו שכבר ציינתי, המון המלטות של כלבי בולדוג אנגלי מתבצעות בניתוך קייסרי וחשוב לדעת שלכלבים אלה יש נטייה קשה לא לקום מהרדמות !
גזע הבולדוג האנגלי שונה מאוד מאבותיו המולוסרים, הוא פותח באנגליה והאזכור הראשון שלו היה בשנת 1500, כאשר מתואר אדם בעל שני כלבים מסוג זה, המתגרים בשוורים זועמים, תוך כדי נשיכות באפו ובשאר חלקי גופו של השור.
לא סתם פתחו את כלבי הבולדוג לצורך התגרות בשוורים, האנגלים האמינו באותה תקופה שלאחר הקרב עם הכלב בשרו של השור הופך להיות רך יותר ובאיזורים מסויימים היה חוק המחייב קרב שכזה לפני שחיטה.
אפילו יותר מזה, ההתגרות בשוורים הפכה לספורט נפוץ בקרב האוכלוסיה באנגליה באותם שנים, עד אשר יצא חוק חדש שאוסר על כך ומשם התפתחו קרבות הכלבים למינהם, אך הבולדוג הכבר לא התאים לכך ומכאן נולד גזע חדש ושמו פיטבול אבל זה כבר סיפור פני עצמו.
הבולדוג העתיק שונה מאוד מהבולדוג האנגלי של היום, הוא מזכיר יותר את הבולדוג האמריקאי – טיפו סקוט, הוא היה בעל עצם רחבה וראש גדול וחזק, הוא היה מתקרב לשור בזהירות ולעיתם אף היה זוחל על גחונו כדי שהשור לא יוכל להגיע אליו עם הקרניים.
לכלבי הבולדוג באותה תקופה היתה לסת חזקה מאוד עד כדי כך, שכאשר הם היו אוחזים באפו של השור היה קשה לו לתקוף את הכלב הניצב מולו, פרצופו השטוח של הבולדוג איפשר לו לנשום גם תחת מתקפה שכזו.
הבולדוג של ימנו הוא כלב מהונדס גנטית אשר להבדיל מאבותיו אינו יכול לשמש אתם האדם לשום דבר מלבד היותו כלב ליווי.
כיום יש כמה גזעי בולדוג המזוהים לפי המדינה שממנה הם הגיעו – בולדוג אנגלי, בולדוג צרפתי והבולדוג אמריקאי שגם בו יש כמה תתי גזע שונים, כל אלה הם צאצאים של הבולדוג העתיק.
פוסט זה מוקדש בחום ואהבה לבן דודי היקר שחר בר-און אשר מגדל את ג'ון, בולדוג אנגלי כמו חמישה חודשים ובקרוב הוא גם ירחיב את המשפחה עם גורה חדשה, אחות של הכלב שאתם רואים בתמונה.
