בואו נודה על האמת, מי מאיתנו לא מעגל פינות ומרחם על הכלב שלו כאשר הוא מפר את כללי הבית, או חוק כלשהו שקבעתם מלכתחילה?!
אני מאמין שכולם… (חוץ ממני?).

אני חייב לנפץ כאן מיתוס…
מכיוון שכלב חושב כמו כלב, שזה אומר בעיקר *הישרדות* הוא לא יחשוב שאתם אנשים טובי לב כאשר תוותרו לו כשהוא הפר חוק ברזל…
להפך, הוא ברוב המקרים מבין שידו על העליונה.
אני מכיר מאות אנשים אשר הקדישו לכלביהם את כל חייהם, ניקו אותו, ליטפו אותו, פינקו אותו וקנו לו המון צעצועים, מעולם לא הענישו והציבו גבולות, הכלב פשוט חי לו כמו שייח סעודי.
ומה אז?
האם הכלב היה סלחן כלפיהם?
האם הוא ריחם עליהם כאשר הם הפרו את הכללים שהוא עצמו קבע?
כמובן שלא.

למרות הביות, כלב הוא כלב נקודה.
הוא בעל חיים שחושב קודם כל כיצד הוא שורד בעולם ולאחר מכן כיצד הלהקה שורדת, כל דבר שהוא יפרש כחיוני להישרדותו יהפוך במהרה למטרה עבורו.

שלא תבינו אותי לא נכון, צריך לחזק את הכלב המון, ביחס משולש לעומת העונשים לפחות, אך במידה וכלב חוצה את הגבול, חייבים לעמוד על שלנו, כי הוא לא ירחם עלינו, זו עובדה!

בטבע, כאשר כלב/זאב/תן טועה ומפר את אחד מכללי הלהקה, הוא מסתכן בתקיפה נועזת של זכר האלפא ולעיתים אף של כל הלהקה.
הפגנת רחמים בטבע מצטיינת בעיני רוב בעלי החיים כחולשה והכלב שלכם ידע לנצל זאת היטב ולהכניס את זה ללקסיקון ההישרדות שלו..