את הקטע הבא רשמה לקוחה בשם לירז (אולי כבר אפשר לקרוא כבר לה חברה לחיים):

"תכירו את באלו.. חמוד נכון?
אז זהו שהוא לא היה ככה פעם,
רכושני, תוקפני שלא נדבר על זה שלא היה לי מושג איך הוא עם ילדים..
וכמו כל אמא טובה- הבאתי לו מאלף..
אחד כזה של שיטה חיובית כי חטיפים זה טעים והוא יקשיב לא? לא. ממש לא.
עברנו למאלף אחר, באלו היה רכושני לשמיכה שלו (בין היתר) וכשהמאלף לא הצליח – הציע להחליף את השמיכה באחרת. מה הפואנטה פה?
בנתיים באלו מפתח לו אישיות משלו ואני? עדיין מחפשת מאלף
לאחר שיחות עם 2-3 מאלפים (כשאחד מהם אמר שזה בלתי אפשרי) מצאתי!
הגעתי למידן, שמבחינתו אין בלתי אפשרי. הכל אפשר עם קצת עבודה (לפעמים יותר עבודה ולפעמים פחות)
ניסינו וחשבנו על מספר אופציות לטיפול והגענו למסקנה שקולר חשמלי זה מה שמתאים במקרה שלו.
(מתתי מפחד,מודה!)
אחרי שנרגעתי הבנתי ש״השד״ לא כזה נורא!! (דיי להתיפייף..)
היום באלו רגוע, אוהב אנשים וילדים. ולא רכושני בכלל ! בכיף לוקחת לו עצם מהפה או כל דבר אחר."

אם לא היינו קשוחים עם באלו במקומות הנכונים, איפה הוא היה היום?
או מתחת לאדמה, במקרה הטוב, או קשור לכבל באיזה מגרש, שומר על שטח.
יש משפט בתורה שאומר: "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ, שׂוֹנֵא בְנוֹ; וְאֹהֲבוֹ, שִׁחֲרוֹ מוּסָר"
המשפט הזה תקף גם כלפי כלבים.
מי שלא מחנך את הכלב שלו, כאילו ושונא אותו.

למה?
כי ללא גבולות תאבדו שליטה על הכלב, הוא עלול לנשוך מישהו ולהיכנס להסגר ובהמשך גם יכולים להרדים אותו.
כלב חסר גבולות פשוט סובל!
אתם לא תוציאו אותו למספיק טיולים כי לא תהנו מהם.
גם מקומות הבילוי שלכם יוגבלו מאוד.
וגם אתכם ואת בני משפחתכם זה עלול לסכן!

מנקודת המבט שלי, אני זוכר את באלו ככלב רכושני ומעט פחדן, אך אחד כזה שכן היה יכול לתקוף מהפחד שלו.
הוא גם שמר על הבית יתר על המידה.
ועוד דבר, הוא היה עושה נזקים בבית כסימפטום של חרדת נטישה, כשנשאר לבדו.

לירז ואני עבדנו על הכל, פתרנו את הסימפטומים ואת שורש הבעיה יחד, בכל בעיה ובעיה בנפרד.
כמו שהיא סיפרה, הכלב עבר שינוי משמעותי בחיו ולמעשה תודות ללירז, באלו ניצל והוא חי חיים טובים ומאושרים יותר תודות לגבולות החדשים שקיבל ממנה.