אני נשאל רבות על ההבדלים החיצוניים בין הפרסה קנריו לדוגו קנריו.
כבר פרסמתי בעבר שני פוסטים בנושא, ניתן למצוא אותם בקלות באלבום של הפרסה קנריו בדף הפייסבוק, או אם תדפדפו בקיר שלי בעמוד האינסטגרם (יותר קשה).

ראשית, עליכם להבין שבעבר היה רק את הפרסה קנריו.
מאז כניסתו של הגזע לעולם התערוכות, שינו את השם לדוגו, במקום פרסה.
לפני שנה פחות או יותר, בארגוני התערוכות, החזירו את השם המקורי – פרסה קנריו.

כמו בכל גזע, גם כאן, ארגוני התערוכות לא מקפידים על טיפוח הטמפרמנט של הגזע ושמים דגשים רק על המראה החיצוני.
כמו כן, הסטנדרטים של הגזע משתנים מעת לעת, ע"פ האופנה העכשווית.
לעיתים לא רחוקות, השינויים שחלים בסטנדרטים בהתאם לאופנה, פוגעים בביצועיו של הכלב או בבריאות שלו, או גם וגם.

אם נתבונן בכלב שבתמונה, נראה שני ליקויים בולטים וקיצוניים אשר מאפיינים את הפרסה קנריו מקו דם תערוכות, או בשמו הקודם, דוגו קנריו.
שימו לב לעור העודף שיש לכלב בשפתיים.
הפרצוף הנוזלי, מקשה על הכלב בשעה שהוא צריך לנשוך, כיוון שהוא עלול לנשוך את עצמו ולהפצע.
בנוסף, שימו לב לשיפוע המוחצן בגב, מלבד העובדה שזה לא בריא לכלב, זה גם מגביל אותו והופך אותו למגושם מאוד, דבר שלא מאפיין את הגזע!
בקיצור, לא לזה התכוון המשורר.