אנטלבוכר זננהאונד – Entlebucher Sennenhund

במקור האנטלבוכר נועד ככלב שמירה ולמשיכת משאות באיזור הכפר בשוויץ.
בימינו הוא בעיקר משמש ככלב משפחה שמח ומלא חיים.

האנטלבוכר הוא הקטן מבין ארבעת הכלבים השוויצרים.
הוא מגיע מאזור אנטלבוך, (ומכאן שמו) עמק הקנטונים לוצרן- ברן.
אין תיעוד על איך גילו את האנטלבוכר, מה שידוע הוא רק שהוא גזע דיי עתיק ומקורו מהרי האלפיים השוויצרים.
כלבים אלה עבדו בחוות בסחיבת משאות והגנה על העדרים.
כבר בשנת 1889 אנטלבוכר שימש ככלב עבודה, אך רק בשנת 1913 הוא הוצגו לראשונה בתערוכת כלבים וב1926 נוסד מועדון השוויצרי לכלבי רועים מאנטלבוך.

בשל מספר הכלבים המועט, קצב גידול הגזע היה איטי ביותר.
לאחר שהכירו את התכונות הנהדרות של הגזע, כלב שאינו מתעייף מהר ובקלות, זריז, פיקח מאוד, בעל סיבולת עבודה גבוהה ותכונות עבודה מוכחות בכרי המראה ומחוצה לו וכל זאת עם פרצוף שווה לב ועליז תמיד, כך בעצם גדל קצב הגידול שלו.

מבנה האנטלבוכר נמוך מעט (ביחס לארבעת הכלבים השווצרים), מוצק וחסון בגופו.
הוא מסוגל לנוע במשך שעות רבות מבלי להתעייף. הוא בעל בטחון עצמי וחסר פחד, מלא חיים ונמרץ. לא מתאים לבעלים חסר זמן שלא יכול לפרוק לו אנרגיה.
אופיו טוב, נוח ונאמן למשפחתו.
כלבי האנלטבוכר הם כלבים חזקים ובריאים מיסודם, הם אינם נוטים לחלות ואינם נושאים בגופם בעיות גנטיות כלשהן.

אחד הכלבים המוכרים יותר שמו אלי וון, אינטבאך מוץ' – Ali Von Enetbach Mutsch
אשר היה כוכב בשנות ה-60.
הוא היה כלב עבודה והגנה מעולה שהפגין יכולות עבודה מרהיבות.
הוא שירת בצבא וגמא מרחק של יותר מ50 ק"מ ביום ללא סימן קטן של עייפות ועם סיבולת גבוהה.

לאנטלבוכר יש קשר ומסירות גבוהה כלפי המשפחה ויעדיף לחיות בבית, קרוב אליהם.
הם לוקחים אחריות ואת תפקיד השמירה על המשפחה והבית לכן יש לכבד עובדה זו ולפעול בהתאם.
כלבי האנטלבוכר אינם ידועים ככלבים נבחניים ואינם נובחים סתם.
*בעלים יעידו גם שהם בעלי יכולות ווקאליות מרשימות במגוון הצלילים והעוצמה.