אם תחקרו מעט, תגלו של גזעים שונים יש סגנונות שונים של גבים (גב).
כל סגנון של גב, תואם את עבודתו של הכלב.
יש להוציא מהכלל הנ"ל, את כלבי התערוכות, ששם הסטנדרטים נקבעים ע"י האופנה העכשווית, לכן אין ליחס אליהם חשיבות בכל הנוגע לפונקציונליות.

אם תביטו בתמונה שלפניכם, תראו את הגב הישר והשרירי של פרננדו, אשר מקנה לו יכולות אתלטיות בזמן פעילות.
וכמובן ה 'ח' המפורסם (דמיינו את האות ח' מהרגליים הקדמיות, דרך הגב ועד האגן ולמטה) שמקנה לכלב מנוף טוב למשקל שלו, רק כאשר הוא עומד גבוה ביחס לקרקע.
בניגוד לכלבים עם רגליים קצרות וגוף ארוך, שמאיט את קצבם, כלב כזה עומד גבוה ויש לו מנוף טוב למשקל שלו (מעל 50 ק"ג).
כמובן שיש לו עוד מאפיינים שהם יתרון, כמו צוואר ארוך, בטן מכונסת, גוף שרירי מאוד בדגש על הרגליים האחוריות וזה בא לידי ביטוי במהירות, זריזות, ניתור, סיבולת וכוח מתפרץ.

ישנם גזעים שהקונפרמציה שלהם נבנתה כדי לתמוך בעבודה לזמן ממושך, תוך כדי הצגה של יכולות אתלטיות וגמישות רבה וישנם גזעים שפותחו כדי לספק כוח מתפרץ לזמן קצר וכמובן ישנם גזעים המשלבים את שניהם, אך דבר בא על חשבון דבר.
יש לציין שגם גמישות מגיע על חשבון כוח ויש לייחס לכך חשיבות בהתאם לסגנון העבודה של הכלב.

פרננדו כיום (שנה וחודשים) גמיש מאוד, אבל זו גמישות של גיל, מהחודש הבא הוא צפוי להתחיל ולהתרחב וכך גם להתחזק, אבל בו זמנית להיות מעט פחות גמיש.

הפרסה קנריו, כגזע, אמור להציג יכולות אתלטיות בהשוואה לרוב המסטיפים אחרים.
זה לא מובן מאליו שכלב במשקל של 55 ק"ג מנתר באוויר עם ארבע רגליים, זריז, מהיר ובעל סיבולת לב ריאה.
אגב, בגלל הנתונים הללו העדפתי אותו על פני הבורבול הכבד.