אם תחפשו מידע על גזע הקאנה קורסו ברחבי הרשת, תגלו כי מדובר על כל חכם מאוד, משפחתי, שיגן בחירוף נפש עליכם ועל משפחתכם, שישמור על ביתכם שאתם לא באזור, יסופר לכם שהוא גם בריא מאוד ללא נטייה למחלות תורשתיות.
בפועל, יש מרחק רב בין הכתוב לבין המציאות.
אם נסתכל על הגזע באופן כללי ולא נחפש כלבים ספציפיים אשר יוצאים מן הכלל, נגלה כי רוב כלבי הקאנה קורסו פחדנים מאוד גנטית.
הם לא יגנו עליכם, לא על משפחתכם ולפעמים אפילו לא על עצמם.
לגבי אינטליגנציה, זה דינמי מאוד, אך באופן כללי לא מדובר בגזע הגאון ביותר שקיים ואף לא קרוב לכך ולגבי בריאות, ניתן לומר שרוב הכלבים הם אכן בריאים באופן כללי, אם נטייה קלה לבעיות בריאות תורשתיות כמו צ'רי עיי והיפ דיספלזיה.
אז איך קרה שיש פער גדול בין הכתוב לבין המציאות?!
התשובה היא: הרבעות סלקטיביות לא נכונות!
כאשר בוחנים שני כלבים מרביעים, צריך לבדוק לא רק את הקונפורמציה שלהם, אלא גם את הטמפרמנט והיצרים.
כלבי תערוכות נמדדים ע"ס מראה חיצוני ותנועה בזירת התערוכה, השופט בודק עד כמה הכלב קרוב ויזואלית לסטנדרטים שנקבעו.
מי קובע את הסטנדרטים?!
לרוב המדינה שממנה מגיע הגזע, אך לשופטים השונים טעם אישי שונה ומעת לעת משנים את הסטנדרטים, מה שאומר שכלב שהוא אלוף כיום, מחר הוא לא יהיה אלוף, כי הסטנדרטים שונו והוא כבר לא קרוב אליהם כפי שהיה בעבר.
לפעמים הסטנדרטים מלווים באוסף פגמים גנטיים קיצוני (ראו דוגמא את הבולדוג האנגלי המודרני) ולפעמים אין יותר מדי פגמים או שאין בכלל.
כך או כך, איש לא עורך מבחני שטח לכלבים ובורר אותם ע"פ יכולות עבודה, לכן הכלבים מתרחקים מהמקור, בכל הקשור לעולם כלבי העבודה ואינם מציגים את האופי שמדברים עליו ברחבי הרשת.
אחד ל… יכול לצאת כלב תערוכות בעל טמפרמנט מושלם לעבודה, אבל אי אפשר להסתמך על כך באופן קבוע.
בתמונה, קאנה קורסו מקו דם עבודה.
