אינטליגנציה הסתגלותית מול אינטליגנציה אינסטינקטיבית.

ישנם גזעי כלבים בעלי אינטליגנציה אינסטינקטיבית גבוהה וישנם כאלה בעלי אינטליגנציה הסתגלותית גבוהה, לרוב, גזע שהוא בעל אינטליגנציה הסתגלותית גבוהה יהיה בעל אינטליגנציה אינסטינקטיבית נמוכה ולהפך, אך ישנם תמיד כאלה היוצאים מן הכלל או פשוט פחות קיצוניים.

לפני שהסביר לכם על ההבדלים בין שני המדדים, אני רוצה שתבינו שבכל גזע יש את אחוז הכלבים היוצאים מן הכלל, הם אינם מאפיינים את הגזע, במיוחד בקוי דם המזוהים עם עולם התערוכות.
בנוסף, לאחר שבוחנים את הגזע של הכלב, יש גם לחקור את אופיו האינדיבידואלי.

אז ככה, אינטליגנציה הסתגלותית מתארת בעצם את היכולת של הכלב לפתור בעיות חדשות שמתעוררות במהלך החיים.
הכלב מתנסה, שומר את הפתרון בזיכרון שלו ובפעם הבאה שיפגוש את אותה הבעיה הוא יפתור אותה בקלות (באופן יחסי) .
ניתן להגדיר את סוג האינטליגנציה הזו כ-כושר למידה.

כשמדובר באינטליגנציה אינסטינקטיבית, לא כך הדבר.
כאן נמדדת היכולת להגיב באופן טבעי, ללא התנסות.
התכונות שהכלב יורש, בן בדרך של הרבעות סלקטיביות או, לחלופין, בדרך של הרבעות טבעיות, הן התכונות המאפיינות את הגזע ומבדילות אותו מגזעים אחרים.

אתן לכם דוגמא המשווה בין גזעים שונים:

קחו לדוגמא את גזע הבורדר קולי, הוא באופן אינסטינקטיבי יגש לעדר כבשים ויתחיל לרעות אותם.
האם מישהו לימד אותו לעשות את זה? סביר להניח שלא – הוא פועל באופן אינסטינקטיבי למדי.
מנגד, אם ננסה ללמד דוברמן, שהוא נחשב לגזע בעל אינטליגנציה היסתגלותית גבוהה מאוד, לרעות עדר כבשים, אנחנו נצליח, אבל רק לאחר הכשרה, זאת כיוון שהוא לא כלב רעייה מטבעו.
בנוסף, הוא תמיד יתקשה לבצע את העבודה בהשוואה לבורדר קולי שעושה זאת באופן טבעי.

לכל גזע כלבים יש יעוד משלו, האדם לרוב ברר את התכונות הרצויות ושיבח אותם על מנת שהכלב יוכל למלא חלק בחיי היומיום שלו.
ישנם גזעים רב גוניים אשר יוכלו להתאים למספר רב של משימות וישנם כאלה שיטיבו רק בסוג אחד של עבודה והם יעשו זאת על הצד הטוב ביותר.

ללא ספק שיהיה לכם קל יותר לגדל כלב בעל אינטליגנציה היסתגלותית גבוהה בסביבה עירונית, מאשר כל בעל אינטליגנציה אינסטינקטיבית גבוהה.
כך או כך, ע"י אילוף נכון ניתן לאפשר לכל כלב לחיות בבית בשלווה.