אחד הניצולים הקיצוניים ביותר של האדם בכל הנוגע לתחום העבודה אצל כלבים, הוא ללא כל צל של ספק כלבי המלחמה.
לא, אני לא מדבר על קרבות כלבים, בין כלב לכלב!
כוונתי היא השימוש שעשו המצרים הקדמונים, הרומאים, הגאלים והקלטים בעבר הרחוק, בגזעים ממשפחת שונות עם דגש ענק על המולוסרים.

במשפחת המולוסרים לרוב תמצאו גזעים גדולים, עד גדולים מאוד.
מסטיף אנגלי זכר בוגר, יכול לעבור את ה – 110 ק"ג.
ובעבר, היה גזע בשם Canis Pugnax שהיה מולוסר גדול מאוד.
כלבים ענקיים אלו, היו נושאים שיריון על גבם ועליו היה חרבות, או לפידים בוערים ותפקידם היה להפיל את הפרשים מן הסוסים, או לחרוץ את גורלם של חיילים רגליים.

לפני שהגו את הנשק החם, כלבי המלחמה היו נשק בעל כוח רב ובעל חשיבות אסטרטגית גדולה.
הקלטים ( קֶלְטִים הוא שם קיבוצי למספר עמים שישבו באירופה המערבית לפני כיבושה על ידי האימפריה הרומית )
אילפו את כלבהם למיקוד תקיפתם אל חוטמם של הסוסים – תגובתם של הסוסים הייתה כמצופה, השלכת הפרש אל הקרקע.
טקטיקה זו, התגלתה כיעילה מאוד בנטרול חיל הפרשים הרומי, בעת פלישת הרומאים לבריטניה.
גם השבטים הגרמניים ניצלו את כלבי המלחמה.
אטילה ההוני ( היה מלכם של ההונים משנת 434, ששלט במשך 19 שנים על אימפריה אירופית עצומה ) השתמש במולוסרים ובאבותיו של כלב הדם של ימנו ( שמו הוא טלבוס – גזע שנכחד ).
הכלבים מלאו תפקיד גם במלחמותיהם של הספרדים באוכלוסיה הדרום אמריקאית, בעת כיבוש אמריקה הדרומית על כך הרחבתי רבות בפוסטים קודמים.

כוחם של כלבי המלחמה מודגם היטב בסיפורם של הקימברים ( הקימברים היו שבט גרמאני עתיק שמוצאו היה כנראה מחצי האי יוטלנד בצפון אירופה ) שבט זה הצטרף לשבת הטווטונים ולשבטים נוספים אשר פלשו לגבולות רומא העתיקה.
תחת סיוע כלבי המלחמה האדירים שלהם, הביסו הקימבורים את הרומאים בשנים 113, 109, 107 וב – 105 לפני הספירה.
לבסוף, העמידו נגדם הרומאים את – גאיוס מריוס וקווינטוס לוטטיוס קטולוס, שניים מטובי אנשי הצבא שלהם.
בשנת 101 לפני הספירה, אנשי הקימבורים הפסידו לצבא הרומאי בקרב שנערך בורצ׳לי, איטליה.
בקרב זה הרומאים ניצחו, אך רק לאחר חצי יום, הצליחו הרומאים להשטלת על שדה הקרב, הסיבה לכך הייתה כלבי המלחמה של הקימבורים, אשר המשיכו להילחם, למרות תבוסת אדוניהם!