אוסף ציורים המתארים את השימוש בכלבי טרף בעת כיבוש אמריקה ע"י הכובשים הספרדיים, בניצוחו של כריסטופר קולומבוס, הספן האיטלקי.
כידוע, קולומבוס חיפש את הודו, אך הגיע ליבשת אמריקה, שם הוא השאיר את הצוות שלו בפעם ראשונה שהגיע כיוון שאחת מספינותיו עלתה על סרטון.
לאחר ששב אליהם, גילה קולומבוס כי הילידים הרגו את הצוות שלו.
הנקמה הגיעה מהר מאוד, כאשר חלק ממנה היה בדמותם של כלבי טרף ספרדיים, ככל הנראה מדובר באלאנו אספניול העתיק, אביו של האלאנו המודרני, של הפרסה קנריו, של הסימרון אורוגוואיו, של הבוריקאנו מפורטו ריקו ושל גזעי כלבים נוספים שמאפיינים בעיקר גזעים דרום אמריקאים ממשפחת המסטיפים.

בטרם הגעתם של הספרדים לאמריקה, לא היו כלבים ממשפחת המולוסרים ביבשת.
הכלבים הנפוצים היו בעיקר כלבי מזחלות מהחבל הארקטי, שהגיעו מחופי אסיה.
היה עוד סוג של כלבים, אשר היה נקרא "כלבי ערבה" שהם היו נראים בערך כמו מה שאנו מכנים "כנעני".
כלבים אלה היו לרוב בסביבת הילידים האינדיאנים במרכז ובדרום אמריקה.
באזור פרו, עקב מזג האוויר, מסופר כי היו כלבים ללא פרווה, או בעלי פרווה בגוון מיוחד ולא רגיל.

מסופר כי הספרדיים באותם ימים, היו מאכילים את כלביהם אך ורק בבשר אדם, במיוחד בבשרם של הילידים האינדיאנים, זאת כדי לגרום לכלבים לראות באותם הילידים כטף.
גודלם הקטן יחסית של האינדיאנים, יחד עם צבע העור השונה שלהם, הקול הגבוה שהם מפיקים, בשילוב עם בגדיהם השונים והמקושטים דרבן את כלבי הטרף הספרדיים יותר!

הכלבים שהגיעו לאמריקה הוצגו במסעו השני של כריסטופר קולומבוס, בשנת 1493.
היה זה חואן רודריגז דה פונצ'ה, הדתי, שהביא עשרים כלבים, מגזעי המסטיף (הכוונה היא לאלנו אספניול של אז וכמובן עוד גזעים) והגרייהאונד, לארצות אמריקה.
רודריגז דה פונצ'ה הוזמן ע"י הכתר הספרדי להביא את האוונגליזציה של הדת הנוצרית לשטחים החדשים.

הכלבים הספרדים שימשו לראשונה נגד הילידים שנה לאחר שהגיעו לאמריקה, באי היספניולה והם היו חשובים מאוד בעימות הגדול הראשון נגד האינדיאנים הקריביים, ב- 24 במרץ 1495 ,כאשר כריסטופר קולומבוס השתמש בעשרים כלבים כדי להשלים את מאתיים האנשים ועשרים הסוסים שהיו לו באותו קרב.
מאותו רגע השימוש בהם היה נרחב בכל הכיבושים שעשו הספרדים בעולם החדש.
כלבים אלה הוכשרו להרוג ולקרוע את הילידים, גזעי הכלבים הספרדים שהובילו לכיבוש היו בעיקר המסטיפים, גרייהאונד (לא מדובר בגרייהאונד של היום, אלא טיפוס בגזע האלאונט), האלנים, הפודנקוס והסבאואסו שנכחדו.
כלבים מגזעים אלה נבחרו בגלל העזות, האומץ והיכולת הגדולה שלהם לאחיזה, כפי שהם שימשו בספרד להילחם בחזירי בר ואיילים, אותם הם הצליחו לתפוס מבלי לשחרר והם שימשו גם בתערוכות בהן התמודדו בקרבות אל מול שוורים.
כל גזעי הכלבים הללו קיבלו יכולת רב-גוניות ויכולת הסתגלות לתנאים חדשים, בהיותם משמשים ככלבי לחימה חזקים ביותר!

הכלבים גרמו לילידים הרבה פחד, מכיוון שאלו נהגו לשקול כארבעים קילו, המשקל הממוצע של יליד, לכן הכלבים הרגו את הילידים בקלות רבה.
הספרדים הבינו את הנזק הפסיכולוגי שגורם השימוש בכלבים אלה בקרב הילידים, מכיוון שהפחד שהוליד אותם הצטרף לבושה שהם חשו לאחר מכן כשהובסו על ידי בעל חיים.

הילידים פחדו מאוד מהרובים ומהסוסים, אבל מהכלבים פחדו עוד יותר, רק מלשמוע את הנביחות הם רעדו."

ברנרדו דה ורגאס מצ'וקה.