לא מעט הם האנשים שמאמצים כלב מגזע הביגל ומגלים במהרה שזהו גזע שדורש "מעט יותר" השקעה מאשר הם חשבו מלכתחילה.

הביגל נוטה לפתח שלושה בעיות התנהגות עיקריות:

1 . חזירות.
הביגלים נוטים לטרוף כל דבר שיש בו זכר לריח/טעם של אוכל…
הטעות הנפוצה היא להוציא לו את "הפרס" מהפה, זה רק ידרבן אותו לאכול מהר יותר, או לחלופין, לברוח עם האוכל (ישנם כאלה שגם תוקפים).

2 . חרדת נטישה.
ככלבי ציד, הביגל נוהג לבלות זמן רב עם בעליו בשעת העבודה וגם כאשר הציד חוזר לביתו.
בעידן המודרני כלבי הביגל נוטים להישאר זמן רב לבד ויותר מזה, הם מחוסרי עבודה וכתוצאה מכך הם מלאים באנרגיה לא ממומשת.
כאשר תשאירו ביגל משועמם/חרד + בעל תיאבון רב כמתואר לעיל + אינטליגנציה כללית גבוהה, לבד בבית…. סביר להניח שתצטרכו לנקות, ולקנות כמה דברים חדשים לבית.
(אני אמין שמישהו יפרסם כאן כבר תמונה אותנטית).

3.יצר צייד מפותח.
ככלב צייד, הביגל ניחן האינסטינקטים מפותחים מאוד אשר מנחים אותו לגשש ולאתר בע"ח ולפתוח אחריהם במרדף…
לא מעט מגדלי ביגלים מגלים עד כמה חפץ כלבם לתפוס ציפורים, חתולים, קיפודים, סנאים, עכברים ועוד…

לשלושת הבעיות הללו יש פתרונות מעשיים שיקלו על חייכם וימקסמו את האינטראקציה בין הכלב לבעליו.

למידע נוסף, חייגו אלי 0526055588