הפרסה קנריו הוא גזע בגודל בינוני גדול, מבנה גופו הוא שרירי מאוד וחלקו הקדמי מפותח יותר מחלקו האחורי.
ראשו מלבני, רחב וגדול כמו שאר כלבי המסטיף.
החזה הוא מפותח מאוד, בעל מבנה רחב אשר לוכד את מבטו של כל אדם אשר יביט בגזע זה.

כמו רוב הגזעים הגדולים, הוא יכול להזיל ריר לאחר אוכל, שתייה ומשחק.

לקנריו אופי מיוחד.
מצד אחד הוא כלב עבודה לכל דבר, הוא שומר, מגן וילמד פקודות חדשות בצורה מהירה ומדויקת.
הוא גזע ערני מאוד ובעל יצרי הטריטוריאליות מפותחים מאוד, הוא ישמור על הבית והריכוש בחרוף נפש.
כאשר מגדלים כלב מגזע הקנריו חייבים לקחת בחשבון את העובדה שהוא גם נוטה להגן על הבעלים בכל רגע נתון, לכן ברגע שהוא יזהה סכנה כלשהי, על הבעלים לקחת בחשבון שיש לו שומר ראש צמוד ועליו להיות דרוך לפעולה מצד הכלב.

מהצד השני, הפרסה קנריו הוא גזע עדיו ורגוע בבית, הוא אוהב את משפחתו וגם מסתדר נפלא עם ילדים.
הקנריו הוא כלב רגוע, אך כאשר הוא מתבקש להתחיל לעבוד, נראה היה שזהו כלב אחר לגמרי.

להבדיל ממסטיפים אחרים, הפרסה קנריו שמר על האופי התוסס שלו לאורך השנים, זהו כלב שחייב לפרוק אנרגיה מדי יום ובאופן עקבי, אם לא תספקו לו גירוי פיזי הולם, הוא עלול לפתח בעיות התנהגות רבות.
טיול של חצי שעה ברחובות עירכם, או לאפשר לו להסתובב בחצר האחורית של ביתכם כרצונו, לא יספקו את דרישותיו של הקנריו.

בנוסף לגירוי הפיזי, על הבעלים לאתגר את הקנריו שכלית, אפשר לעשות זאת ע"י אימון ללימוד פקודות, משימות גישוש, או כל דבר אחר העולה על רוחכם.

פרסה קנריו הוא לא מתאים לכל אחד, הוא דורש בעלים שלווים ואסרטיבים, בעלי אחריות ובגרות מספקת לגידול נכון של גזע עוצמתי זה.

רצוי מאוד להתחיל בחשיפה של הקנריו כבר מהרגעיו הראשונים, גזע זה דורש הסוציאליזציה גבוה עקב יצרי הטריטוריאליות הגבוהים אשר טמונים בו.

גורי קנריו ידועים בכך שהם מאוד הרסניים, הזיווג בין לסתות חזקות, אנרגיה של גור ונחישותו של הגזע יכולים להפוך כל גור להרסני במיוחד.
אני תמיד ממליץ לפרוק אנרגיה כמה שיותר, בשילוב עם מתן אלטרנטיבות חלופיות ומאתגרות, כמו צעצועים, עצמות ופעילויות אחרות.

מקורו של הפרסה קנריו, כמו שרומז שמו, הוא מהאיים הקנריים ( האיים הקנריים ממוקמים באוקיינוס האטלנטי, מול חופה הדרום מערבי של מרוקו, והם נמנים בין 17 הקהילות האוטונומיות של ספרד ).

בתחילת המאה ה18, כאשר הסוחרים הבריטים הגיעו לאיים הקנריים, הם הביאו איתם כלבים מגזעים כמו בולטרייר, באנדוג, מאסטיף ובולדוגים למיניהם.
ילידי האיים אשר התאהבו בגזעים אלו, החלו לזווג בינם לבין מולוסרים מקומיים, אותם כלבים אשר ירדו מהמולוסר העתיק אשר שימש את הרומאים במלחמותיהם בימי קדם, Canis Pugnax שמו.

הקנריו עבד כעוזרו של החקלאי בראשית דרכו, הוא היה שומר ומגן על רכושו של בעליו, הוא גם היה עוזר בהכנעת שוורים בטרם שחיטתם, מכאן גם מגיע השם פרסה ( Presa ) על הכלב היה ללחוץ חזק עם לסתותיו כדי להכניע את השור הזועם, המילה "Prensa" פרושה בספרדית היא "לחץ".

בהמשך, הקנריו היה משתתף בקרבות כלבים עד 1940, בשנה זו נכנס חוק האוסר על " ספורט" זה.
לאחר מכן הפופולריות של הגזע ירדה, המודרניזציה עשתה את שלה והחקלאים כבר לא היו זקוקים לסיוע מצד כלבי הפרסה קנריו, דבר היצר ירידה משמעותית בגידולם.

זהו לינק לבית הגידול של הכלב שמוצג בתמונה –

http://worldpedigree.clubdogocanario.ru/dog/id/3288.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בוא נשב על קפה 052-6055588