הדני ענק במקור נקרא Boar Hounds ( צייד חזירי בר ) , הסיבה לכך היא שיעודו העיקרי היה לצוד את אותם חזירים. אוזניהם היו נקצצות כדי למנוע מניבי חזירי הבר מלקורע אותם – אוזנים הן נקודות תורפה אצל רוב הכלבים.
במאה ה -16, שמו שונה שוב מ – Boar Hounds ל – English Dogges.
בשנת 1600, מספר אצילים גרמניים אשר התאהבו בגזע אחלו לגדל אותו להנאתם בביתהם, הם היו מפנקים ומטפחים אותם כאילו היו ילדיהם, הם כינו אותם בשם " Kammerhunde " כלבים אלה לבשו צווארונים מוזהבים, מרופדים אשר עשויים מבד קטיפה.

השם " דני ענק " הוענק לו בשנת 1700, כאשר חוקר טבע צרפתי נסע לדנמרק ושם ראה טיפוס שונה של Boar Hounds, שהיה רזה יותר מן הטיפוס המקורי והזכיר יותר במראהו גרייהאונד.
אותו חוקר צרפתי כינה את אותו כלב – " Grand Danois ", שבסופו של דבר הפך ל – " Great Dane ", למרות שיש מסטיף אחר מדנמרק ( Danish Mastiffs ) שהוא בעצם הדני הענק המקורי ועצם העובדה שדנמרק היא לא ארץ היולדו של הדני הענק, השם עדין מכהן ומייצג את הגזע.

הסטוריונים רבים נותנים את האשראי למגדלים הגרמניים, אשר גידלו והפכו את הגזע לאלגנטי ומאוזן כמו שהו היום.
בשנת 1880, מגדלים ושופטי תערוכות, קיימו פגישה בברלין והסכימו על כך שהדני הענק התרחק גנטית ממשפחת המסטיפים ולכן הוצמד לו השם – Deutsche Dogge. ( כלב גרמני ).
בגרמניה ובמדינות רבות ברחבי אירופה, השם התקבל בברכה, אך בארצות דוברות אנגלית, או איטלקית הוא לא עבר בבקרה.

לאורך כל סוף 1800, מגדלים גרמנים עשירים המשיכו לשכלל את הגזע.
הם הפנו את רוב תשומת לבם לטמפרמנט של הגזע בכך שהפכו אותו לעדין ככל האפשר.