באיטליה, במלחמת העולם הראשונה, השימוש בכלבים היה גדול למדי ביחס למלחמות גדולות אחרות בעת המודרנית.
אחד השימושים המעניינים יותר היה איתור פולשים שמתקרבים למוצב.
איך זה עבד?!
היו ממקמים שני כלבים במרחק של 20 מטר זה מזה וכאשר היה מתקרב גוף זר כלשהו הכלבים היו נובחים עליו ומתבייתים על מיקומו.
נקודת הצלבת מבתיהם הייתה מסגירה את מיקום הפולש.
יש לציין שראיית הלילה של הכלבים מפותחת הרבה יותר משל בני האדם והמוצבים היו במרכז יערות או מקומות דומים אחרים.
בתמונה שלפניכם אתם יכולים לראות שני גזעים: מימין מרמנו, משמאל סאן ברנרד.
